זבח השלמים· רבי משה גלאנטי
זבח השלמים על בבא בתרא
ח דף י"ד ת"ר סדרן של נביאים יהושע שופטים שמואל מלכים ירמי' יחזקאל ישעיה תרי עשר. מכדי הושע קדים דכתיב תחלת דבר ה' בהושע וכי בהושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו. אר"י שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו פרק ואלו הם הושע ישעיה עמוס ומיכה. וליקדמיה להושע ברישא כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי דאינהו סוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו. וליכתביה לחודיה וליקדמיה איידי דזוטר מירכס. מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה ברישא. כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסופיה נחמתא וישעיה כולי' נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא עכ"ל (וסוף המאמר פירשתיו בספרי הראשון עי"ש). ברישא דכולא נבין דאי אמרת בשלמא דאלו הארבעה נביאים נתנבאו בפרק אחד או ביום אחד או בחדש אחד או בשנה אחת או בימי מלך אחד. ניחא האי דקאמר בעל המאמר הושע תחלה לארבעה נביאים. אבל כיון דמיכה לא נתנבא עד ימי יותם שלא נזכר שנתנבא בימי עוזיהו כתלתא אחריני והם נתנבאו כך ביום שנתנגע עוזיהו ניבא ישעיהו כמו שהביא רש"י ז"ל בפי' ישעיה ובפי' הושע ועמוס שנתים קודם ישעיה שכתוב בנבואתו שנתים לפני הרעש והרעש היה ביום שנצטרע. והושע קודם לכולם כל זה ברש"י ז"ל בפי' הושע.
וכיון שקיימא לן שבשנת שבעה ועשרים למלכות עוזיהו נצטרע וישב מצורע כ"ה שנים שנ"ב שנה היה כל מלכותו וזה הביא רש"י ז"ל בפי' מלכים ב' סימן ט"ו עי"ש. א"כ נמצא שישעיה שהוא האחרון מהג' היה קודם למיכה שהוא לא נתנבא אלא עד ימי יותם ונמצא כ"ה שנים מישעיה האחרון למיכה. וא"כ איך מתיישב לומר בפרק אחד וכ"ה שנים ביניהם. ובפרט לומר תחלה לארבעה אינו מתיישב כלל כיון שיש כל כך הפרש ביניהם. ורש"י ז"ל כתב חוץ ממיכה עי"ש ולא יישב כלום. ובדוחק י"ל דלעולם דבימי עוזיהו ניבא גם מיכה ומה שנאמר בימי יותם היינו שכיון שנצטרע עוזיהו חשוב כמת. בפרט שעשה לו בית בבית הקברות כדפירוש רש"י ז"ל בפירוש בית החפשית ומלכות יותם מקרי שהוא היה שופט הארץ והשלשה שנכתב בימי עוזיהו דהיינו שהיו נביאים קודם שנצטרע וישב בבית הקברות. וישעיה הן אמת שתחילת נבואתו היה ביום שנצטרע אפשר שהיה בבקר. א"נ כיון שהוא קודם שעשה לו בית בבית הקברות ועדיין הי' מלך על הארץ ולהכי כתיב לאמור בימי עוזיהו ומיכה היה תכף שהושם בבית החפשית והיה יותם שופט והרי הוא כמלך. ולהכי כתב בימי יותם ולא קא מדכר עוזיהו לפי שהנבואה היה ליותם שהוא על הארץ ולא לעוזיהו כיון שהיה בבית הקברות אעפ"י שמכלל שנות מלכותו מקרו. אבל לענין הנבואה לא שייך לאדכוריה אלא ליותם שאליו היה הנביא בא ואומר נבואותיו והיינו דקאמר בראש נבואתו שמעו עמים כולם שכיון שלא היה להם מלך ממש כי עוזיהו בבית החפשית ויותם לא היה רוצה לקרות מלך כמ"ש חז"ל להכי מדבר עם כל העם ואחר כך בנבואה אחרת אומר שמעו ראשי בית יעקב וקציני בית וכו' לכם המשפט דמשמע דידים מוכיחות לומר אל תאמרו אין לנו מלך ידמה אותנו להכי מדבר עם הראשים והקצינים ובראשם יותם שיוכיחו את בני דורם. וא"כ נמצינו למדים דמיכה תכף אחר ישעיה ניבא ולהכי אמר תחלת ארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ודוק לע"ד לפי הקושי:
ואסורה נא ואראה אוחזה בסנסני המאמר דקשיא לי בי' טובא חדא דאמהדר לאקשויי מהושע דקדים לישעיה והיה ראוי להקדימו ודבר זה הוא מדרשה דר"י שדרש שמ"ש תחלת דבר ה' בהושע היינו תחלה לארבעה נביאים אבל בפשט הפסוק אין הוכחה דלעולם ישעיה קדים ומ"ש תחלת היינו כמ"ש רש"י ז"ל שבתחלת דבורו שדבר עמו היה אותה הנבואה עי"ש ברש"י ז"ל. וא"כ כיון שלא יש קושי אלא מכח דרשת ר"י דאני יכול להכחישה א"כ הוה ליה לאקדומי קושית ישעיה דלקדים לירמיה שהוא מפורש בכתובים שישעיה נבא בימי עוזיהו וכן הושע וכן עמוס ומיכה בימי יותם ואילך אבל ירמיה לא ניבא עד כמה שנים בימי יאשיהו ואם כן הו"ל לאקדומי ישעיה ושלשה הנביאים לירמיה וזו היא ודאי קושיא רבתי והוה ליה לאקדומה והוא קושי עצום. זו קשה מן הראשונה דאליו היה מקשה קושי' הנז' לא הוה צריך לתרוציה מ"ש איידי דזוטר מירכס כלל דכיון דירמיה מוכרח לאסמוכיה למלכים ויחזקאל וישעיה סמיך ליה לבתר הכי מדכר הושע שאותם מוכרח להיות סמיכי אהדדי ואין לומר דאנא אקשי דלהוי הושע קודם מלכים דמלכים ירמיה חברו ולהכי מוכרח לתרץ מ"ש איידי דזוטר מירכס דא"כ סוף סוף אקשי דלהוי ישעיה קודם מלכים שכך היה קודם ירמיה שחברו ואח"כ מלכים וירמיה ויחזקאל ואז היה הכל כסדר דאי אמרת בשלמא שנשנה מלכים בהכרח קודם לפי שתחלתו איירי במלכות דוד ושלמה וכת הקודמין לישעיה להכי מוכרח לאקדומי אף על פי שמסדרו היה ירמיה ניחא התירוץ שתירצו בגמרא דכיון דמלכים מוכרח לאקדומי מהטעם הנזכר וסיים בענין החרבן סמכינן ירמיה וכו' חרבן לחרבן ונחמה לנחמה. אבל אם נאמר דאחד מהנביאים אסיק דעתיה דגמרתין לאקדומיה למלכים א"כ הקושייה במקומה עומדת דליקדמיה לישעיה קודם מלכים אלא ודאי כדאמרן דמעולם לא אסיק דעתיה דליקדם שום נביא למלכים מהטעם שכתבנו. אלא הקושיא היא מנביא לנביא כמו ירמיה וישעיה וכיון שכן הדרא קושיין דלא אצטריך לשנויי איידי דזוטר וכו' אלא כיון דנשנה מלכים וסופיה חורבן אסמיך לגבי דירמיה שהוא כולו חרבן ויחזקאל דרישיה חרבן וכיון דסופיה נחמא אסמיך לגבי ישעיה. ובהכרח נשאר הושע לבסוף וכמה דמצינו דישעיה אע"ג שהוא מוקדם נתאחר לסיבה הנזכר מהאי טעמא נמי נתאחר הושע אע"פ שהוא מוקדם וא"כ למה לן טעמא דאיידי דזוטר וכו' וזו קשה להתפתח:
והביאור נלע"ד ראה ראה המקשן בעומק שכלו שהתנא אשר סידר סידרן של נביאים הללו והן טעם לשבח בשנותו את ישעיה שהוא מוקדם ואחריו לירמיה ויחזקאל המאוחרים כי בודאי זה ברור אליו שיתן טעם. לזה הפליא להקשות בענין הושע והטעם דבשלמא ישעיה ושלשה הנביאים שנתאחרו אחר ירמיה ויחזקאל כיון שיש טעם אחד לשינוי זה די דליכא למטעי ולמימר דישעיה ושלשה הנביאים הם מאוחרים בזמנם לירמיה ויחזקאל דזמנו של שטר מוכיח מתוכו שהוא מוקדם דהרי מצינו דזמנו דישעיה ושלשה הנביאים בימי עוזיהו יותם וזמנו של ירמיה ויחזקאל בימי יאשיהו ודבתריה ואם כן ליכא למטעי ובטעם אחד שנתרץ לשינוי שנתאחרו די אבל לגביה הושע דאין זמן השטר מוכיח מתוכו שהוא קודם לישעיה אימא אנא דהן אמת שהיה בימי עוזיהו אבל היה אחר ישעיה ועמוס שלפי מה שפירש לעיל אפילו מאוחר ממיכה וכיון שכן דאיכא למטעי ראוי להקדימו לישעיה משום דלא נטעה ונאמר דקושטא הכי. והכי הוה גופא דעובדא הושע בתר ישעיה להכי אפילו שיש שום טעם לאיחור ישעיה מ"מ הושע יהיה קודם לישעיה דלא נטעי ונאמר שמש"ה תחלת דבר ה' בהושע היינו כפי' רש"י ז"ל בפשט הפסוק (עיין לעיל) ולזה הוכרח לתרץ דמשום תועלת הושע נעשה הדבר דלא. לירכס ומי שרוצה לטעות יטעה והחדל יחדל. ובתר הכי מהדר בתר ישעיה למה נתאחר לירמיה אע"פ שזמנו של שטר מוכיח מתוכו טעם לשבח ומ"מ טעם דהושע דאיידי דזוטר וכו' מוכרח דמשום האי טעמא לחוד דאמרו גבי איחור ישעיה לא היה כדאי ויותר נכון להשמיענו האמת דלא נטעי ונקדמיה לישעיה מלאסמוכיה נחמתא לנתמתא ודוק לע"ד: