הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי
לפנים בישראל היה הצניעות והכבוד מוטבע בישראל, והן בעוון חוללנו... ועד האידנא אומתנו הישראלית צנועה ומאושרת... אמנם עתה, יצאת מגדרה וצניעותה לראות בבנות הארץ האומות, וחשקם להדמות להם בין בהנהגתם בין בלבושם... וממיעוט תורה ומיעוט יראת שמים יצאו לחבב עניני הגויים... ובעוונותינו הרבים השלימות הוא להדמות להם בכל (החיד"א בכסא דוד דרוש ט).
עד הדורות האחרונים בכל קהילות ישראל נהגו בצניעות גדולה ומופלגת, עזיבת מלבושי הצניעות לא נעשתה בהוראת הרבנים או בעידודם, הגורם לכך היה השפעת ההשכלה ואומות העולם. הצאר הרוסי (שתחת שלטונו באותם ימים היו גם היהודים בליטא אוקריינה פולין ועוד) גזר על היהודים גזירות שונות, ביניהם היתה "גזירת המלבושים", אותה גזר בשנת תר"ו בהשפעת ובעידוד ה"משכילים", חלק מגזירה זו היה שאסור לנשות ישראל לכסות ראשן, כתוצאה מגזירה זו התפשטה באירופה, ובפרט במדינות רוסיה תופעה שנשים רבות הלכו פרועות ראש (שנות חיים סימן שטז). הערוך השלחן (מגדולי הפוסקים בליטא לפני כמאה שנים) כותב: ועתה בואו ונצווח על פרצות דורינו בעונותינו הרבים שזה שנים רבות שנפרצו בנות ישראל בעוון זה והולכות בגילוי הראש, וכל מה שצעקו על זה הוא לא לעזר ולא להועיל, ועתה פשתה המשפחת שהנשואות הולכות בשערותיהן, אוי לנו שכך עלתה בימינו. גם הגאון מהרש"ם מברעזאן כותב: נשים ההולכות בשערותיהן פרועי הראש שהיא איסור תורה... ידעתי שכבר נפרץ הגדר בגליל הזה ונתפשט מאד, וכמעט אבדה כל תקוה בלבי להועיל.
עקב הירידה הגדולה במוסריות שהיתה אצל אומות העולם והתפתחות האופנות וה"מודה", ובפרט כתוצאה מיציאת היהודים מחומות הגטו ושויון הזכויות שקבלו היהודים מהגויים, המשיך המצב והחמיר אף אחר ביטול הגזירה. גם בארצות שלא היתה הגזירה החלו מסיבה זו סדקים בחומות הצניעות, אט אט עזבו נשים רבות את לבוש הרדיד, אחר כך גם את המטפחות הורידו, וגם הבגדים התקצרו והתחילו ללכת בגילוי הראש ובגילוי הזרוע והרגל, מרן החפץ חיים זי"ע יצא בקריאה לתיקון המצב וכך כתב: מכתב גלוי בדבר גודל החיוב לתקן את הפרצה בצניעות מלבושי הנשים, ויתבאר שבנוסף לאיסורים החמורים הכרוכים בזה, עוד חלילה נגרמות מכך צרות קשות ורעות על הפרט ועל הכלל כולו... אל כבוד הרבנים והאדמורי"ם די בכל אתר ואתר אולי יש בידכם לתקן דבר מה... והנה אמרו חז"ל טפח מגולה באשה במקום שדרכו להיות מכוסה ערוה, וכיום בעוונותינו הרבים נפרץ הדבר מאד מאד, והיצר הרע מפתה את הנשים ללכת פרועות ראש, וגם ללכת בזרועות מגולות ועוד חלק גדול מלבושיהן הכל מגולה (קטעים ממכתב הח"ח משנת תרפ"ד).
כבר מתחילת הירידה שגרמה לעזיבת מלבושי הצניעות גדולים וצדיקים הצטערו על הדבר מאד, הם עוררו את הציבור לא לנטוש את מלבושי הצניעות, ביודעם את גודל ההפסד להפסיק מנהגי צניעות שנהגו מדורי דורות, ומתוך הבנה שהדבר יביא לבסוף לירידה גדולה ולפריצת גדרי הצניעות לגמרי, ואכן כך אירע לבסוף.
וכך מתאר את המצב המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר זצ"ל: בימים מקדם חובה היתה מוטלת בירושלים על כל אשה היוצאת לשוק להתעטף בסדין כדי שלא תתבלט בבגדי צבעונין ברשות הרבים... במרוצת השנים הוחלפו ב"שאלען" מטפחות אשר גם הם כיסו רוב הגוף, אך כאשר באו החדשים ביטלו תלבושת זו כי נראית להם כמיותרת, ואמרו: די להן לנשים לכסות גופן וידיהן ורגליהן כדין ובלי השאל והסדין. מה נעשה לבסוף? התחילו לקצץ בשולי הבגדים קמעה, בשרוולים קמעה, ובגרביים קמעה. ובתחילה נהגו כן רק בתינוקות, באומרם: עדיין קטנה ופעוטה היא וכשתגדל תתנהג בצניעות. אך הורים אלו לא שמו על לב מה שאמר הכתוב: חנוך לנער על פי דרכו גם כי יגדל לא יסור ממנה, וכן היה בעונותינו הרבים, ככל שנתגדלו הנערות גדלה הפריצות עמהם, בקיצור הבגדים וביחוד הרגלים, וגם אלו אשר מתביישות ללכת יחפות לובשות גרביים דקות בצבע הבשר... ובעונותינו הרבים הגענו עד כדי כך בפריצת גדרי הצניעות שאף נשים נשואות יוצאות לשוק בתלבושת פרוצה ושחצנית ומרבים ארסו של יצר הרע בעולם... בוא וראה עד היכן הגיעה הריסת הקדושה בישראל, וכל כך למה? על שביטלו הסייגים והגדרים הראשונים... וכך היתה הפרצה הולכת ומתרחבת מעט מעט, עד שכיום הזה בעונותינו הרבים הגענו שבנות ישראל יוצאות לשוק פרועות ראש ממש רחמנא ליצלן, ועוד מבזות ולועגות לאלה המכסות ראשן כדין, באמרן להן: גם אתן מן הדור הישן (בטוב ירושלים עמ' עו).
וכך התמרמר הסבא קדישא הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל: זכורני בימי חורפי ששום אשה מנשי ישראל לא היתה יוצאת כלל לרשות הרבים, ובשעת הדחק לילך אצל חברתה היתה מתכסית בלבוש בגד שחור על כל גופה מראשה ועד רגליה, אלא שאחר כמה שנים מפני סיבה שנשתנית הכיסוי שעל ראשה, אחר כך התחילו לשנות גם שאר מלבושים שהיה להם לנשי ישראל, ועל ידי זה בהמשך הזמן התחיל מעט מעט הקלקלה באיזה מהן לצאת בכיסוי ראשה וגופה לבד שלא ברצון חכמים, והיו העם צועקים תמיד על זה, וגם מנהיגי העם היו מצטערים על זה, אבל לא עלה בידם לגדור הפרצה הזאת (שו"ת מהרש"א אלפנדרי חו"מ סימן לב).
גם מרן הבן איש חי זי"ע עורר את בנות ישראל להמשיך במלבושי הצניעות, וכך כתב: המלבושים הצנועים הוא הבגד המצניע האשה מכל צדדיה ויעטפה ויכסה מכתפיה ועד עקבי רגליה. ואני ציותי לזוגתי ללכת במלבושים צנועים אשר הסברתי כאן ואף אם גילה מאה שנים. וישארו במלבוש השמלה העוטפת את כל הגוף, ואפילו הם נשים זקנות (חוקי הנשים פרק יז).
וכך אמר הגאון המקובל רבי שמעון אגסי זצ"ל (תלמיד מרן הבן איש חי זי"ע וממשיכו בהנהגת יהדות בבל) בדרשת התעוררות עקב עצירת גשמים ויוקר השערים ושאר צרות: נבאר החורבן הנעשה על ידי הנשים מעניני החציפות שנתרבה אצלם, ושינוי מלבושים לבושי אירופה וגילוי ראש... בצאתה תהיה צנועה ביותר כדרך נשים הצנועות של הדור הקודם שהיו מתעטפות בצעיף מכף רגלם ועד קודקודם... בצאתה לחוץ צריכה להיות בהצנע לכת, כדרך נשים צנועות של דור הישן (אמרי שמעון עמ' רה).
מסופר על הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל רבה של ירושלים, מעשה באחת מנכדותיו הצעירות שהורידה את ה"שאל" שהיה נהוג בימים ההם והתחילה להתלבש כפי האופנה החדשה, קרא הרב לבנו, אביה של צעירה זו וביקש ממנו: אמור לבתך שתסיר מיד את המלבוש החדש ותלבש את השאל כמו אימה, אחרת אצטרך לילך בכל הבתי כנסיות שבירושלים ולהכריז שמעשה זה הוא נגד רצוני ואף מחיתי על כך (בטוב ירושלים עמ' שעה).
בשנות השואה עורר הצדיק רבי צדקה חוצין זצ"ל על חיזוק הדת, וכך אמר: בדורות הקודמים היו החכמים מזהירים את הנשים שלא יצאו למבוי בלא מכסה עליון על הבגדים, וכיום צריך להזהיר את הנשים שלא ילכו בפריצות בגילוי הגוף (מתוך דרשתו שבספר מקיץ נרדמים).
כאמור מצב הצניעות ירד פלאים, וכך היה נראה שיד המשכילים על העליונה, ועטרת תפארת מלבושי הצניעות בהן התעטרו נשות ישראל הצדקניות והצנועות בדורות הקודמים בטלו ועברו מן העולם ולא ישובו עוד.