דברי הרמב''ם
כתב הרמב״ם (הלכות אישות פרק יג הלכה יא): מקום שדרכן שלא תצא אשה לשוק בכיפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל הגוף כמו טלית, נותן לה (בעלה) בכלל הכסות רדיד. וכך נפסק בטור ובשלחן ערוך (אבן העזר סימן עג סעיף א).
ומובא בגמרא (ברכות כ. ברש"י ומהרש"ל) שיציאה לרחוב בבגד חשוב בלא כיסוי סרבל עליו הוא פריצות ובדורות קודמים היו מוסרים נפשם על זה.
כבר בתקופת התנאים והאמוראים היה המנהג שלא יצאה אשה לשוק מפתח ביתה ללא כיסוי שאל רדיד מעל בגדיה המכסה את גופה, כמובא ברמב"ם ובשו"ע (כתר הצניעות פרק נ"ה מהגה"צ המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל). וכן מפורש בתשובות הרדב"ז (ח"ב סימן תשע) שבזמן חכמי התלמוד הלכו הנשים בשוק מעוטפות ומכוסות מכף רגל ועד ראש. וכן כתב הבן איש חי שדרך הנשים בזמן הגמרא היה לצאת לשוק בצעיף גדול על הבגדים המכסה את הגוף (בן יהוידע תענית כג:).
כתב בספר מעלת המדות (פרק ט): צניעות גדולה צריכות הנשים לנהוג בעצמן כענין שנאמר: כל כבודה בת מלך פנימה... ולא ניתנו תכשיטים לאשה אלא שתהא מתקשטת בתוך ביתה בפני בעלה... בני צאו וראו כמה מעלת הצניעות לאשה, שכך אמרו חז"ל: כל כלה שצנועה זוכה ויוצא ממנה מלכים ונביאים, מנלן מתמר... לפיכך צריכות הנשים לנהוג בעצמן צניעות גדול בכל ענין וענין, בין בדיבורן בין במלבושיהן בין בתכשיטיהן בין בכל ענין וענין שעושות.