מקורות המנהג
אמרו חז"ל: שתים הם שנתכסו בצעיף וילדו תאומים, תמר ורבקה. ומפרש היפה תואר: שבשכר צניעותן זכו לתאומים. על רבקה אמנו נאמר בתורה: ותקח הצעיף ותתכס (בראשית כד סה). ופירשו המפרשים שעשתה כן מרוב הצניעות שהיתה בה (חזקוני). וכן נאמר על תמר: ותכס בצעיף (שם לח יד). בתרגום יונתן בן עוזיאל מפרש שצעיף הוא רדיד. ומפרש רבינו סעדיה גאון שזה סדין גדול המכסה את הגוף. ובגמרא (מגילה י: ומאירי שם) מובא: כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאים ממנה בנים הגונים ותלמידי חכמים ראויים להיות מלכים או נביאים, ולמדים זאת מתמר שהיתה נוהגת בצניעות יתירה. הב"ח בספרו משיב נפש על מגילת רות (ג טו) כותב: רות לרוב צניעותה שמה עליה מטפחת נוספת לכסות ראשה וגופה.