אור ברסלב
וקנה לך חבר חלק ג - כללי הכתב והמכתב, חכמה ומוסר › סימן רי - אפיקים של חכמה

וקנה לך חבר

חלק ג - כללי הכתב והמכתב, חכמה ומוסר · סימן רי - אפיקים של חכמה

סימן רט - מדת האמת

מאת ר' משה ירגן / מחוברת כסלו תשס"ג (שנה ג') סי' יז

במסלול החכמה ישנם אין ספור חכמות והם סוגים מסוגים שונים אשר בכל חכמה וחכמה יש בה פרטי חכמה רבים. ולכן בכדי להיות חכם צריך הרבה נסיון חיים שהרי כבר אמרו אין חכם כבעל נסיון. וככל שיעבור האדם יותר מאבקים יזדכך יותר לקבל פתיחות המוחין. אך גם אחר נסיון החיים צריך האדם לעמול הרבה בלימוד התורה שהיא מקור כל החכמות האמיתיות האפשריות והוא שאמר התנא "הפוך בה והפוך בה דכולה בה"

אך לפני הכל כבר נאמר "ראשית חכמה יראת ה'" ועוד נאמר "ראשית חכמה קנה חכמה" ושמעתי מפי מורנו חו"ב וזך בעומק הבנתו הרה"ג ר' אהרן מאזוז שליט"א וכך שאל, למה יהיב קוב"ה חכמתא לחכימין, והרי באשר האדם חכם צריך ליתן לו חכמה, אדרבא דוקא למי שאין בו חכמה צריך ליתן לו? ועל כך אמר ליישב, שהרי דרשו חז"ל כן על הפסוק "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" ור"ל כי מי שרצונו עז בכל לבו להיות חכם, אזי הקב"ה מביא לו חכמה וזאת בגלל רצונו העז של האדם ותפילותיו.

והנה ראינו אצל שלמה המלך החכם מכל אדם, שביקש מלפני הקב"ה חכמה דוקא - לא כבוד, לא כסף, ולא פרסומת. ואנו הקטנים האם ג"כ היינו נוהגים כן ומבקשים חכמה? והשקפה ראשונה חשבתי לומר ששלמה היה חכם גדול לפני שקיבל את החכמה מפני שאם לא כן לא היה מבקש חכמה. והרי היה מובטח לו בשאר המשאלות אושר לכל חייו אע"פ שלבסוף קיבל הכל כי חכמת התורה בלולה בכל מכל כל. אך כששמעתי את דברי הרב הנ"ל בביאור הפסוק "חכם לב", חזרתי בי בלבי אני הקטן, וכך אומר, ששלמה היה חכם לב ורצה בכל מאודו לקבל "חכמה" והאמין שהיא תגרום לו להגיע לאמת לאמיתה ולכן זאת ביקש וקיבל.

אך גם בנתיבים המובילים אל החכמה צריך האדם לעבור מדרגה אחר מדרגה, וכמ"ש הגר"א בהקדמתו לספרו איל משולש, שבתחילה צריך האדם לדרוש בחכמה של הפשוטים ולאחר שקנה לעצמו חכמת הפשוטים יעבור ללמוד חכמה גדולה יותר. והרי לנו ראיה משלמה המלך שנאמר עליו כי בתחילה ידע והבין שפת הדומם ולאחר מכן שפת הצומח וכן עזה"ד. ובדרך זו החכמה עומדת ומתפחת אצל האדם כעץ המניב פירות הטובים ביותר.

החכמה היא איסוף של מידע וכמה שידע האדם יותר כך חכמתו תגדל ויגיע למצב שע"י חיבור נכון בקשר אמיץ של ידיעותיו יצליח להבין דבר מתוך דבר, וכך יוכל להוציא חכמה מתוך עומק אפיקי הנהר הצבורים בתוכו. ואז נכנס החכם לעולם של בינה, שבעולם זה צריך לדעת לשוט היטב בים החכמה תוך התבוננויות המעמיקות. אך כפי שידוע שבמים עמוקים צריך לנהוג בזהירות יתירה, כן צריך לדעת שהשט במי הדעת העמוקים צריך להזהר שלא יטעה בדמיונו כי לפעמים טעות קטנה יש לה השלכות מרחיקות לכת שלתקנם יצטרך זמן רב ואולי אפילו חיים שלמים. ולכן יש להקדים רפואה למכה ולנהוג כל מעשה במחשבה תחילה

בתהילים (קיט, ק) אמר דוד המלך "מזקנים אתבונן" בחושבי בתבונה אמרתי בלבי על פסוק זה אתבונן מזקנותי ואכן נראה לומר שכל מעשה שיבוא לידי האדם יראה בו האדם כאילו כבר עשהו הרבה פעמים. וכך ממבט של זקן לא יהיו לו טעויות של התחלה כי המחשבה התבצעה ע"י אדם זקן ובעל נסיון שראיית הנולד אצלו יותר טובה ורחבה

בצאתי לדרוש בנבכי החכמה והנה נמצא אוצר יקר בהקדמתו של הרב המאירי לספרו בית הבחירה שכ' לחלק את השכל לשני חלקים: המעשי, והעיוני. שהמעשי הוא הדברים הרגילים בבחינת העשיה שהאדם עושה כגון עבודה וכו' שהוא הסוס שהרוכב עליו הוא העיוני ואם לא יחזיק העיוני וינתב את הסוס טוב ע"י המושכות שבידיו יכול הרוכב ליפול נפילה כואבת מאוד.

אתבונן בגדלות חכמתו יתברך אשר לבוגר שם דעת ואילו לרך הנולד לא. וקשה, מדוע לילד אין שכל כמו לבוגר. וקראתי בספר היקר "נתיבות האושר" אשר כשמו כן הוא, שכתב בזה תירוץ נעים ויקר בדרך צח ומצוחצח והוא שאם לילד היה דעת בעודו קטן לא היה נותן להוריו לחנכו. ועוד, שהיה נכנס לדיכאון עד כלות לבו מפני שכל הזמן היה רואה שהגדולים יכולים לבצע דברים שהוא לא יכול לעשות. והיה גם כועס למה גם הוא לא גדול כמותם. ולכן אבינו שבשמים נתן לילד דעה בהתאם לגילו וכך לנולד יש את הכח לקבל מהוריו ומוריו את הדעה והשכל בהדרגה. אך מה רע לו לאדם אשר לא הולך בדרך המשנה והתלמוד. וכך גודל בגיל ואת הדעה משאיר מאחור עד אשר ניכר בו מלך זקן וכסיל ועל אדם כזה יש לומר: קנקן חדש בגילו וצעיר בשכלו והוא שאמר "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"

אחד האמצעים היותר חשובים לרכישת החכמה הוא כח ההתבונות שבאדם. התבוננות מעשית מתבצעת ע"י הפעלת חוש הראיה בשדה רחב וצמצומו ע"י המחשבה לחדות פנימית ומדוייקת. אך כבר שמעתי באומרים לי שטובה הדגמה אחת מאלף אמירות והנה ישנם מילים בכדי שנבין את המשמעות אבל כשמובנת המשמעות לכאורה אין צורך במילים.

והנה הדגמה אחת מיני ים, לפעמים עובר אדם ליד עץ צומח או ליד אבן בפאתי הרחוב והנה בעודו מתבונן בדבר שמולו לפתע נכנס במחשבתו כאילו אותו צומח או דומם מדברים אליו ואומרים לו תראה אותנו איך אנו נראים. אומר העץ: הפרחים בענפי לא מלבלבים, כל כך הייתי רוצה להיות עץ בזמן שלמה המלך שאז כידוע שכל הצומח נתן את פירותיו הטובים ביותר. והנה היום אני נובל וזאת בעקבות שלא מגיע אלי השפע הראוי מחמת חוסר מצוות ומעשים טובים בעולם. וכך ג"כ זועק האבן יכלו לשבת עלי רבנים וללמוד עלי גמרא. כל כך הייתי רוצה להיות בדור של התנאים שישבו עלי וילמדו תורה. וכך אם נמשיך במסע ההתבוננות ברחובות העיר בדרך לבית המדרש נבין שלראות את הצומח והדומם מדברים, זה לא כ"כ קשה.

ההבנה וההשגה שישנו דו שיח בין האדם לסביבתו מופעלת במחשבה של האדם על מנת לעזור לו להגיע לדרך האמת.

כל אחד מבני האדם בדרך כלל חושב לעצמו שהוא הכי חכם. וכך שיושבת לה חבורה בתוך כיתה. בעמקי מחשבתם של כל אחד מהלומדים במהלך השיעור עולה לה בדרך כלל מחשבה שהוא יותר חכם מכולם אפילו כשמבחינה הגיונית הדבר פשוט לו שזה אפילו לא קרוב להיות נכון, אך זהו טבעו של אדם. אך גם לזה יש פתרון פשוט וקל והוא "עשה אזנך כאפרקסת וקנה לך לב מבין" (חגיגה ג.) והעיקר הוא "עשה לך רב" ואם תגיע להבנה שכולם חכמים יותר ממך וזאת בפרט בעיניך אזי תהיה עסוק יותר בלהקשיב ולא תחשוב איך להקשות ולתרץ את דבריך. וזאת היא "סיג לחכמה שתיקה" כי אחד מסגולות קניית החכמה היא השתיקה וההקשבה לזולת. וכך תהיה חכם בעיני אחרים ולא בעיניך, מפני שכשאתה חכם רק בעיניך אזי אתה לא ממש חכם בעיני אחרים.

תוכן העניינים

וקנה לך חבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה