חלק ג - כללי הכתב והמכתב, חכמה ומוסר · סימן רא - האמונה בצל הפיגועים
מאת הרב חיים רבי / מחוברת ניסן תשס"ב (שנה ב') סי' נו
שאלה: מה צריך לחשוב אדם בעל אמונה בהשי"ת כשרואה או שומע על הפיגועים הקשים הנעשים בעוה"ר מידי יום ביומו ברחבי ארצנו הקדושה ע"י מחבלים אכזרים ימ"ש? וכיצד צריך להתנהג לנוכח המצב הנוכחי? כי חבל לנו להחטיא את המטרה כשאיננו מבינים חשבונות שמים.
תשובה: הנה אמרו חז"ל כתובות (ל.) הכל בידי שמים וכו' כלומר, כל מה שנעשה בעולם הן טוב והן רע (לפי ראות עינינו) הכל מהשם יתברך. וכמו שכתב הרמב"ן על התורה (סוף פרשת בא) שאסור לומר על מה שאירע שזהו טבע או מקרה. ואלו הם שני חלקים באמונה א) מציאות השי"ת ב) השגחת השי"ת על כל הנבראים וכל מה שעובר עליהם מכוון משמים במינון מדוייק ואמיתי. וכמ"ש הרמב"ם בידו החזקה (ריש הלכות תענית) על האומר שהכל זה טבע או מקרה "הרי זה דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים" כי עיקר העונש מהשמים כדי שנפחד ונחזור בתשובה. וצריכים להאמין שהפיגועים והאסונות הם מעוונותינו הרבים וידועים דברי הבעש"ט הקדוש זיע"א שאמר על מה שדרשו חז"ל ברכות (י.) על הפסוק "אין צור כאלוקינו" אין צייר כאלוקינו. כלומר, שהשי"ת צייר עולמי. מפני שכל צייר עובד עלינו רק בעיניים כי כשנוגעים בציורו רואים שזהו ציור אבל השי"ת מצייר איש מחבל ומשחית ברמ"ח אברים ושס"ה גידים, והכל זהו ציור. כי זה מתחיל מהשמים ועלינו לפנות להשי"ת שמשגיח השגחה פרטית על הכל. ומכיון שעיקר העונש בגלל העוונות לכן יש לחזור אל ה' וירחמנו. ולהבין היטב, שכעת בשמים לא מרוצים מאתנו. כי ע"י העבירות הבנים מתרחקים מהאבא וכשרואים פיגועים ומפחדים, חוזרים אל אבא שבשמים. ומימלא אין צורך בפיגועים. אחרת, הפיגועים בגוף לא מועלים, ובעוה"ר נהיה פיגועים בנשמה בגלל פרשנות עיתונאית או תקשורתית שמסבירים הכל עפ"י הטבע. וחבל על דאבדין אינשי, ובאמונה לא משתכחין.
ולא אכחד, שאין זה קל להתחזק באמונה כאשר אין אנו רואים בעינינו שסיבת הכל זהו מחמת עוונותינו, ומאידך גיסא לדחות את מה שאנו רואים מחבלים מושחתים עושים ככל העולה על רוחם. אך צריך לדעת שזהו עבודתינו בעולם הזה, לקיים את הפסוק וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב) כלומר על כל פרט ופרט שבחיי יום יום להכניס את האמונה לתמונה, שהאמונה תתגבר על הראיה, וזה פירוש הפסוק: שויתי ה' לנגדי "תמיד" (תהילים טז) כלומר, גם אם ע"י ששמתי מול עיני את האמונה, הרי זה "לנגדי" והאמונה תובעת אותי ואומרת שאני לא בסדר ויש לי עוונות, גם אז, ה' לנגדי תמיד. וידוע מה שכתוב בס' עוי"ח על התורה (פ' בהעלותך) על הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארצכם" שלא נאמר וכי "תבוא" ללמדנו שהמלחמה באה על ידינו כי אנחנו בהתנהגותינו קובעים מה יגידו בחדשות, אם יהיו חדשו טובות, למשל, מכונית תופת לא התפוצצה, בנס! או מתאבד בדרכו לפיגוע התפוצץ עליו בלבד מטענו או יאמרו להיפך ח"ו. והאמת מי שמבין טוב בהשגחה פרטית ורואה יד ה' תמיד, מבין ויודע שהפיגועים וצרות בעוה"ר זהו במקום הנביאים אשר היו בימי קדם, שאין לנו את הזכות שיוכיחו אותנו, ובאים המכות האלו ומוכיחות אותנו שנסתכל מאיפה באו ומי שלח אותם. וכמו שראיית העיניים פוגעת ומפריעה לאמונה, כך הפיגועים והאסונות פוגעות באמונה. שהם בגדר ראייה ומעשה כנגד האמונה. ותפקידנו להתחזק באמונה שהכל מהשמים ולא להתרגש ע"י מי זה בא כי זהו רק ציור, והאמונה חזקה הרבה יותר מזה.
וזהו בעצם מה שאירע בחטא העגל, שהאמונה אמרה שמשה רבינו צריך לחזור עוד מעט. והעיניים ראו ע"י יצה"ר את מיטתו של משה באויר. וצריך היה לסלק את ראיית העיניים שמפריעה למחשבת האמונה הטהורה. וזוהי העבודה הגדולה ביותר של בעל אמונה. ובפרט שעל הזמן הזה שאנו נמצאים בו כעת שהוא לפני הגאולה וביאת המשיח, כבר כתב בס' שומר אמונים, שהאמונה תהיה כל כך קשה כמו לטפס על קיר. ולכן המילים והמשפטים של הרחוב והציבור הכללי כמו למשל: "מחדל" "פירצה בגדר חשמלי" "השוטרים לא הגיעו" "השב"ק לא פירסם בזמן" כל זה נגד האמונה, כי אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר. ואע"פ שצריכים לעשות השתדלות ולהציב שומרים, אכן יש לזכור ולדעת, שאם השומר מעד או נרדם או לא שם לב או קרה מה שקרה, זה מאת ה' מן השמים וזהו רצונו יתברך. ולכן אסור בהחלט לשמוע פרשנות מדינית או צבאית בכלי התקשורת (ומאן דתני "התשקורת" לא משתבש) כיצד אירע הפיגוע, כי הם מראים רק את המיטה באויר, כלומר, את הפיגוע הרצחני, את הפצועים, את המשטרה, ולא מראים את צד האמונה, כלומר, את העוונות שלנו, את המצוות הפצועות קשה, ואת הברכות בלי כוונה וכיוצ"ב אשר הן הנה היו לבני ישראל לגרום לכל הצער הזה. ומאידך, גם אין מראים שם את זכותם של לומדי התורה שהם המסייעים לשלום ולמשטר אמיתי בארץ ישראל כמ"ש בישעיה הנביא (פרק נד) וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. וע"כ צריך לברוח מהתקשורת כבורח מן אש, ואז האמונה תגבר בלבנו ויראת ה' תתחזק, וכשאין פיגועים בנשמה, אין פיגועים בגוף. וזה ברור לכל משכיל.
ודע, כי כיון שהכל בידי שמים, גם פחד זה מן השמים, כלומר, פחד מהמצב הכלכלי, הביטחוני, וחרדות וחלומות קשים ומתחים נפשיים הכל מכוון בהשגחה מן השמים. כמבואר בספרא (פ' בחוקתי) על הפסוק ורדף אותם קול עלה נדף ע"ש. וכיום, יש פחד נורא בציבור מהפיגועים בכל מקום מרכזי. וכשיודעים ומאמינים שהכל מהשמים, ולכל כדור יש כתובת, מקבלים כח לפחד רק מהשי"ת, כלומר, יש לו יראת ה', ואין לו פחד מהפיגועים כי בכל מקום אפשר להפגע ולמות ב"מ. והפחד מאת ה' הוא חיובי מאוד, שלא מביא חרדות ומתחים אלא אדרבא מביא את האדם להדבק בהשם יתברך. וכמו שאמר המשורר "אברח מפניך, אליך." ומלחמה עם יצה"ר מונעת מלחמה עם מחבלים. ושמירת עיניים ממראות אסורות ומן המכשיר הטמא, מונעת ומסמא עיניהם של המחבלים ושונאי ישראל. כי כשיש קדושה ויראת ה', אין כישופים, אין פחד, אין חרדות, אין חלומות רעים (כמפורש בברכות סב.) אבל אם לא כן, יש פיגועים, ואסונות על שונאי ישראל, ורואים אש שורפת בעוה"ר. א"ש ר"ת אין שלום, אין שלוה, אין שלמות, אין שקט.
ומענין שהגענו למצב שאנשי צבא ומדינה אומרים מפורשות: אין מה לעשות נגד מחבלים מתאבדים! לא יעזור כלום, לא צבא, לא מטוסים, לא דובדבן, ולא אפרסק. וכנראה שצריכים להשלים את המשפט שיאמרו כולם: רבונו של עולם! אין לנו כח יותר, אנחנו לא יכולים. אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים (סוטה מט:) ואז יתקיימו דברי הנביא זכריה (פרק יד) שאנו קוראים אותם בהפטרת חג הסכות "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם, כיום הלחמו ביום קרב" אכי"ר.
ואסיים בהנהגות טובות למצב הקשה כיום.
א) להתחזק מאוד מאוד ביראת ה' טהורה.
ב) להתרגל לקרוא שיר של פגעים (תהילים צא) וכמ"ש מרן החזו"א באגרותיו.
ג) לקרוא בכוונה גדולה מאוד פרשת פיטום הקטורת (עיין בזוה"ק פ' ויקהל דף ריח) וזוהי עצה אשר יעץ תמיד המקובל הרה"ג ר' בניהו שמואלי שליט"א
ד) לקרוא כל יום שני דפים מהזוה"ק בנעימה, ולה' הישועה.
ה) להתחזק בשמירת הלשון עם לימוד ההלכות והמוסר בספר הקדוש של מרן רבינו החפץ חיים זיע"א.