אור ברסלב
וקנה לך חבר חלק ג - כללי הכתב והמכתב, חכמה ומוסר › סימן קצט - אשה רוצה להנשא יותר מהאיש

וקנה לך חבר

חלק ג - כללי הכתב והמכתב, חכמה ומוסר · סימן קצט - אשה רוצה להנשא יותר מהאיש

סימן קצח - "חובת" האדם בעולמו

מאת ר' יצחק בר מעוז / מחוברת אדר תשס"ב (שנה ב') סי' נב

בגמ' גיטין (מט:) איתא אר"ש מפני מה אמרו כתובת אשה בזיבורית? שיותר ממה שהאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא. בראש דברינו צריך לבאר במה מתבטא רצון האשה להנשא יותר מן האיש. ולהרחיב השאלה יותר אציגה נא בזה דברי הגמרא בקידושין (ב:) תנא ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה "כי יקח איש אשה" ולא כתיב כי תלקח אשה לאיש? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש. משל, לאדם שאבדה לו אבדה, מי חוזר על מי? בעל אבדה מחזר על אבידתו. ופרש"י, אבדה, אחת מצלעותיו. ומקשים, במאי ניחא ליה טפי אי הוה כתיב "כי תלקח" ואחד מן המפרשים הסביר, שבאמת היה ראוי להכתב כי תלקח וגו' שהרי אין האיש יכול לשאת אשה בעל כרחה, אך התורה כתבה בלשון זה, כדי לרמוז על דבר נוסף, שהאיש מצווה על פריה ורביה ואין האשה מצווה על כך, לכן האיש חייב למצוא בת זוג לעצמו יותר ממה שהאשה חייבת בכך. ומחמת שמצוה זו מוטלת על האיש, הטביע הקב"ה בטבע העולם שדרכו של האיש לחזר וכו' וכן מדוקדק מלשון הגמ' דקאמר "דרכו של האיש וכו'" והיינו דרך הטביע הקב"ה בעולמו. וכן בנמשל אדם שאבדה לו אבידה מטבע הדברים שהוא מחזר אחר אבידתו ובודאי שרצונו שאבידתו (אחת מצלעותיו זו אשתו) תחזור אליו. ומבואר איפוא מכל האמור שלאיש יש יותר חיוב להנשא ומסתמא אליו צריך להיות הרצון גדול יותר, א"כ היאך אמרו חז"ל בגיטין (שם) שיותר ממה שאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא.

ונלע"ד לבאר דבר זה עפ"י הגמרא בקידושין (ז.) דהא איתתא ניחא בכל דהוא דאמר ר"ל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו. ופרש"י ניחא לה. להיות נקנית בכל דהו בקנין כל שהוא, ואפי' בטובת הנאה בעלמא. טן דו בגופים שונים בעל ואשתו ואפי' אינו לה אלא לצוות בעלמא. עכ"ל. כלומר, אצל האשה הנישואין הם פתרון להפיג את בדידותה, ועל כן, בכל שהוא היא מוכנה להנשא. וצריך להבין מדוע דבר זה איננו אצל האיש, וכי האיש איננו מרגיש בודד קודם נישואיו? אדרבא, הרי חסרה לו אחת מצלעותיו, והוא צריך להרגיש יותר בחסרונה. אכן נלע"ד שחכמינו ז"ל הדגישו את הבדידות אצל האשה מפני שלאיש יש לו את התורה (שנמשלה לאשה כדאיתא בכמה דוכתי) אשר היא מפיגה ממנו את הרגשת הבדידות, ותופסת לו את רוב זמנו. שהרי מתחייב הוא ללמוד תורה קודם שנושא אשה [כמ"ד רחיים בצוארו ויעסוק בתורה?!] משא"כ אצל האשה שאיננה מצווה על לימוד התורה ואינה עוסקת בה. א"כ מבואר מן הנ"ל שרצון האיש לישא נובע מחיובו לקיים מצות פריה ורביה, והוא זה שצריך לחזר אחר אבידתו. אבל לולא זה, עסק בתורה והתמסרותו אליה הוא בעצם משמחו מאוד כמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב ואין לו ענין לישא ולקבל עול רחיים בצוארו. אבל רצון האשה להנשא הוא נובע מחמת בדידות לכן בזה מתבטא רצונה להנשא יותר מן האיש. ויש לחזר בדברים ביתר שאת על פי מה ששמעתי ממוה"ר הגר"מ הלוי זצ"ל כמדומני בביקורו בבית מדרשנו (לאחר שנרפא ממחלתו הראשונה ב"מ) שאמר: "אין דבר עומד בפני הרצון חוץ מן הרצון עצמו" פירוש, כשיש לאדם רצון אחד בלבד, כגון לימוד התורה אזי יכול להגיע לדרגות גבוהות. עכת"ד. וא"כ ה"נ בנ"ד באשר יש לאיש שני רצונות שעפ"י האמת שניהם חשובים באותה מידה וגם משלימים זה את זה מ"מ משקל הרצון להנשא נחלש מעט מכח הרצון האחר, משא"כ אצל האשה שאין לה אלא רצון אחד בלבד.

ובזה נוכל ללמוד חובתנו הגדולה בתפקיד האיש (הבעל) ולמלא את הנדרש מאתנו מהקב"ה, מצד אחד לעסוק בתורה. ומאידך, להעריך את האשה ולהוכיר לה טובה שמאפשרת לנו לקיים את תכלית העולם, ואינה דורשת מאתנו אלא להיות לה לצוותא בעלמא. ומקרוב למדנו במס' כתובות (כב:) מ"ש בגמ' והאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת, חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה. וה"מ היכא דליכא עדים דקא מסייעי לה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי לה מעיזה ומעיזה. ויש לפרש סוגיא זו על דרך המוסר, שצריך הבעל לדעת שהאשה בחזקת שאינה מעיזה פניה בפני בעלה. וזהו דוקא כשאין עדים שמסייעים לה, ר"ל, מעשים לא טובים של הבעל כלפי אשתו אבל במקום שיש לה עדים והיינו שיש לו מעשים לא טובים כלפי אשתו, אזי היא מעיזה ומעיזה פניה בפני בעלה.

ונסיים במה שכתב רבינו מהר"ם אלשיך הקדמה מפי רבינו האר"י ז"ל שבכל חתן וכלה יש זיווג ראשון וזיווג שני דהיינו טרם ביאה לעוה"ז יזדווגו הנשמות שלהם בעולם הנשמות וזה נקרא זיווג ראשון ובבואם לעוה"ז נפרדו ובאו כל אחד במקום אחר. ואחר שנזדווגו בעוה"ז זהו זיווג שני. ויה"ר שנזכה לקיים את יעודנו בעוה"ז ולא להכשל לעולם ועד. אכי"ר.

תוכן העניינים

וקנה לך חבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה