אור ברסלב
ונגש הכהן כלל ח › פרט ח

ונגש הכהן· רבי הילל דוד הכהן טריווש

כלל ח · פרט ח

פרט ז

כתב בשו"ת מהרי"ט ח"ב בחחו"מ (סי' כ') דחזקה"ג עדיף מחזקת טומאה וטהרה וחזקת איסור שאינם שינוי בגוף אלא חזקה דדינא והא דגבי מקוה שנמדד ונמצא חסר לא חשיב חזקת טמא נגד חזקת מקוה חי לאו דהרי חסר לפניך דהוה תר"ל הוא משום דחזקת המקוה הוה חזקה"ג והעמד טמא הוה חזקה דדינא ואינם שינוי בגוף ועשוי להשתנות כו' עכ"ל וכדבריו מבואר בתוס' כתובות (עה) ד"ה אבל ובד"ה ספק עמא דלר"י עדיף חזקה"ג מכל חזקות יעוי"ש והנה באו"ת בכללי תפיסה (סי' ק"כ) הק' דהא קיי"ל רו"ח רו"ע וקיי"ל דא"ה בממון אחה"ר ומ"מ ס"ל לר"ג ור"א דבחזקה"ג מוציאין ממון כמבואר בכתובות (יג) ובפ' המדיר (עה) עכ"ד. וראיתי להגאון בית יעקב בחי' לפ' המדיר שם ליישב זה עפ"י דברי מהרי"ט הנ"ל דחזקה"ג עדיף מכל חזקות דדינא ומשו"ה הא דרו"ח רו"ע לא עדיף אלא מחזקת יבום דהוה חזקה דדינא ולכן אמרי' ביבמות (קיט) לענין יבום דרו"ח רו"ע וכן בקדושין (פ) אמרי' רו"ח רו"ע דשם מיירי בחזקת טומאה אבל לגבי חזקה"ג לא נאמר כלל זה וי"ל דחזקה"ג עדיף גם מרוב דאע"ג דברובא א"מ ממון אבל בחזקה"ג שפיר מוציאין עכ"ד:

ולפענ"ד ד' הבי"ע בזה לא נהירא דהא התוס' בחולין בריש סוגי' דרובא הק' אהא דאמרי' מנה"מ דאזלינן ב"ר דכיון דידעינן חזקה מקרא כ"ש רובא דרו"ח רו"ע. והשתא מאי מקשו תוס' דהא קרא דחזקה בנגע דבית המנוגע הוה חזקה"ג ועדיף מרוב. ועכצ"ל דלהתוס' בפ' המדיר והמהרי"ט דחזקה"ג עדיף מכל חזקות בלא"ה קשה דמנלן חזקות דדינא דהא קרא מיירי בחזקה"ג ודלמא דוקא חזקה"ג ועכצ"ל דבאמת מצד הסברא אין נחלק בין חזקה"ג לשאר חזקות וכח כל החזקות אחד וכיון דבנגע מוקמינן אחזקה ממילא אית לן נמי לכל החזקות והא דאמרי' דחזקה"ג עדיף מכל חזקות דדינא. לאו מסברא אלא דהא גופי' גזה"כ הוא מדמטמאינן להאדם הבא אל הבית אע"ג דאית ליה חזקת טהרה גזה"כ הוא דהיכא דאיכא חזקה דדינא נגד חזקה"ג דשבקינן לחזקה דדינא ומוקמינן אחזקה"ג. ועכ"פ לפי"ז נסתר יישוב הנ"ל כמובן:

אך בעיקר קו' האו"ת כבר כתבנו בזה במקו"א בדרך פלפול. אמנם כעת נלענ"ד בדרך פשוט לפמ"ש הגאון גו"ר (כלל ס"א) דעיקר הא דקיי"ל דא"ה בממון אחה"ר הוא מדרבנן וטעמא דאע"ג דרבנן דר"מ לא חיישי למיעוטא מ"מ ס"ל דהיכא דאיכא חזקה נגד הרוב אמרי' סמל"ח מדרבנן כמבואר בנימוק"י ר"פ האשה בתרא ובתוס' שם וברא"ש פ"ק דחולין ובמהרש"א שם בחולין (יא) וכ"מ מרמב"ם (פ"ג מה' יבום) וכ"כ תוס' בב"ק (כז) דטעמא דא"ה בממון אחה"ר הוא משום סמל"ח ממון ואע"ג דמדרבנן הוא הפקר ב"ד הפקר ואין מוציאין מיד המוחזק עכת"ד הגו"ר ולפי"ז י"ל דלא רצו להפקיר אלא בדאיכא מיעוטא למסמך לחזקה דאז עדיף מחזקה לחוד ומדחה הרוב מדרבנן עכ"פ. אבל בחזקה דממון לחוד לא הפקירו כנלפענ"ד בזה:

תוכן העניינים

ונגש הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה