ונגש הכהן· רבי הילל דוד הכהן טריווש
כלל ד · פרט ד
כתב הרי"ף בחולין בפג"ה דפת שאפאו עם הצלי דאסור לאכלו בכותח אע"ג דקיי"ל דריחא לאו מילתא הוא מטעמא דכיון דאפשר לאכול עם בשר הוה דשיל"מ ואפי' באלף ל"ב ואע"ג דריחא לאו מלתא מ"מ משהו מיהא איכא ע"כ והקשה הר"ן בנדרים (נב) דהא דשיל"מ הוא דוקא במב"מ ופת שאפאו עם הצלי הוה מין בשא"מ ותי' דמה שיש לו היתר עכשיו עדיף דל"ב אפי' בא"מ יעוי"ש. והקשו האחרונים מהא דכלאים (פ"ט מ"א) דצ"ר וצ"ג שטרפן זב"ז נתבטל ברוב ומותר לערבו אח"כ עם פשתן וה"נ כיון שיש לו היתר עכשיו ללובשו כך בלא פשתן הוה דשיל"מ ול"ב אפילו בא"מ כמו בפת שאפאו עם הצלי ע"כ והנה לפי מה שראיתי שתפסו איזה אחרונים דצ"ר וצ"ג הוה מין בשא"מ יש ליישב קושיא זו דכבר נתבאר לעיל (פ"א ופ"ב) דגם הר"ן מודה דביבש איכא טעמא דעד שתאכלנו כו' ולא איצטריך ליה טעמא דדה"פ ודה"ש אלא ללח וטעמא דדה"פ ודה"ש לא מהני אלא ללח ולא ליבש וטעמו ש"ד נתבאר שם באורך יעוי"ש וא"כ לפ"ז צ"ר וצ"ג דהוה יבש דלא נפק"ל אלא מטעמא דעד שתאכלנו כו' ולטעם זה ג"כ דשיל"מ ל"ב אלא במינו מטעם שכתב התו"ח שהובא באחרונים ביו"ד (סי' ק"ב) משו"ה ל"ב משא"כ בפת שאפאו עם הצלי דהוה לח ונפק"ל מדה"פ ודה"ש. ולטעם זה מה שיש לו היתר עכשיו גם בא"מ ל"ב משום הכי שפיר כתב הרי"ף דהוה דשיל"מ ול"ב:
איברא דלמ"ש כמה אחרונים דצ"ר וצ"ג הוה מב"מ וכ"כ להדיא בס' ארצוה"ח (סי' ט'). א"כ לפי זה נסתר ישוב הנ"ל ושבה הקושיא למקומה ולכן נלפענ"ד ליישב קושיא זו באופן אחר והוא לפמ"ש לעיל (פ"ב) דעיקר טעמא דעד שתאכלנו כו' הוא משום לתא דא"מ אי' לכתחלה והיינו דגזרו מעורב בידים בדשיל"מ דהוה כלכתחלה אטו מערב בידים יעוי"ש ועפ"ז י"ל דדוקא פת שאפאו עם הצלי שהוא לח ואתינן עלה מטעמא דדה"פ ודה"ש וכמו"ש לעיל ולטעם זה כיון שיש לו מתירין עכשיו ל"ב אפי' בא"מ משא"כ בצ"ר וצ"ג דהוה יבש ונפק"ל מטעמא דעד שתאכלנו כו' ומגזירה דמערב בידים אמנם בצ"ר וצ"ג ליכא התם כלל איסור דמערב בידים כמבואר בט"ז יו"ד (סי' רצ"ט סק"א) באורך קצת. דלהראב"ד ורש"י ותוס' ל"ב כלל צמר בפשתים וכ' שם שכ"ה דעת הרמב"ם ג"כ א"כ ודאי לא שייך לאסור לערב בידים צמר בפשתים דהא בלא"ה לא אהנו מעשיו כלל דאף אי מערב ל"ב ובמערב מין אמר הא מותר לערב לכתחלה כמבואר שם בשו"ע ועיי"ש בט"ז הטעם כזה ולערב צ"ר בצ"ג ג"כ ודאי דאין זה מבעל איסור אלא מבטל היתר וזה לא אסרו באופן דליכא שם מציאות לאיסור דמערב בידים כלל ובכהאי גוונא ודאי דלא שייך לאסור מעורב ממילא בדשיל"מ בדבר שמותר לערב בידים דעיקר איסור דדשיל"מ הוא משום מערב בידים וכמו"ש: