אור ברסלב
ונגש הכהן כלל ב › פרט א

ונגש הכהן· רבי הילל דוד הכהן טריווש

כלל ב · פרט א

כלל ב

גרסינן בעירובין (ל.) אמר רב הונא אמר רב שבועה שלא אוכל ככר זה מערבין לו בה. ככר זה עלי א"מ לו בה כו' יעוי"ש עד סוף הסוגי'. והעולה משם הוא דבנודר מן הככר הוה מחלוקת אי מערבין בו. ובהקדש לכו"ע אין מערבין בו. ופירש"י הטעם דבהקדש א"מ וכן בככר זה עלי להך מ"ד דא"מ בו הוא משום איסוה"נ דאסור ליהנות מאיסוה"נ. רק דהך דס"ל בככר זה עלי דמערבין בו הוא משום דס"ל דבאומר עלי לא אסיק אדעתיה לאסור רק עיקר הנאה דהיינו אכילה. והתוס' הק' שם על פי' זה וז"ל ועוד דאמר לקמן (ל"א) לכו"ע אין מערבין אלא לדב"מ ומצוות ללה"נ ומשמע דליכא תנא דפליג והא ר"א דאמר ככר זה עלי א"מ לו בה משום דאסור בהנאה ע"כ סבר מצוות לה"נ או דמערבין לדה"ר ע"כ. ולקו' זו כנראה הסכים רש"י בלשון החרון שם יעו"ש. מיהו צ"ב באמת שי' רש"י בלשון ראשון מקו' התוס', דאם נאמר דשי' זו באמת דחוי' היא מפני קו' התוס' לא הי' לו לרש"י ז"ל להביאה:

ונראה ליישב זה. עפמ"ש רבינו יהונתן בר"פ כיצד משתתפין דהא דאמר רב יוסף דא"מ אלא לדב"מ זהו דוקא אם עירב בעירוב של פת שהקילו על העשיר שלא יערב ברגליו. אבל לדה"ר צריך שיערב ברגליו. וכ"כ הב"י באו"ח (סי' תט"ו) בשם הרשב"א דהא דא"מ אלא לדב"מ היינו דוקא במערב בפת. אבל במערב ברגליו דעיקר עירוב הוא מערבין אף לדה"ר ע"כ. וכ"כ המ"מ (פ"ו מה' עירובין) בשם הרשב"א. ועמג"א (סי' תט"ו סק"ב) ובשו"ת משכ"י חאו"ח (סי' קט"ו). וד"ז כ' הראשונים ז"ל לפי מה דקיי"ל כר' יהודא בעירובין (מט) וכאוקימתי' דר"נ שם (נב) דלר"י עיקר עירוב ברגל וכדפסק כן הרי"ף והרא"ש והפוסקים. ולכן בעירב בעירוב של פת דלאו עיקר עירוב היא א"מ אלא לדב"מ. אבל לר"מ שם (מט) דס"ל דעיקר עירוב בפת. ולדידיה לעני ברגל הוא קולא דידיה. ודאי דלר"מ הוא להיפך אליבא דרב יוסף. דברגל דלאו עיקר עירוב הוא לר"מ א"מ אלא לדב"מ. אבל בפת דעיקר עירוב הוא מערבין אף לדבר הרשות. וכן באומר שביתתי במקום פלוני. דלר"נ שם (נב) קולא הוא לעני לכו"ע וקיי"ל כר"נ ודאי דלכו"ע א"מ אלא לדב"מ:

והנה לפי"ז קשה טובא לכאורה דמאי קאמר בסוגיא דעירובין (נא) לימא דרב יוסף תנאי היא כו' דהא סתם ת"ק דר' יהודא עפ"י רוב הוא ר"מ כנודע. וא"כ י"ל דר"מ ור"י פליגו בזה לשיטתייהו. דלר"מ דפת עיקר עירוב הוא משו"ה ס"ל דא"מ בפת בקבר. דכיון דעיקר עירוב הוא מערבין אף לדה"ר. ור"י לשיטתיה דעיקר עירוב ברגל. א"כ לדידיה הוה פת לאו עיקר עירוב וא"מ אלא לדב"מ ומשו"ה שרי. ורב יוסף הא לא אמר רק דבדבר דלאו עיקר עירוב הוא א"מ אלא לדב"מ. ותליא בפלוגתת ר"מ ור"י מהו עיקר עירוב. וא"כ לפי"ז הא רב יוסף לכו"ע אמרה למילתיה. ואח"ז רב שנתקשיתי בזה מצאתי בס' קובץ שעלי הרמב"ם (פיו מה' עירובין) שהביא להק' כן על הרשב"א בשם מורו:

איברא דלפענ"ד ליישב. די"ל דהי' להש"ס הכרח דע"כ ת"ק דהכא לאו ר"מ. ובהא לא פליגי ת"ק ור"י. וכו"ע ס"ל דעיקר עירוב ברגל. ואפ"ה ס"ל דא"מ בפת בקבר. וע"כ דס"ל דאפי' בדבר דלאו עיקר עירוב הוא ג"כ מערבין אף לדה"ר ודלא כרב יוסף. דאי ר"מ וטעמיה משום דפת עיקר עירוב הוא. א"כ הי' יכול להיות פלוגתא זו עצמה בעירב ברגל. דלת"ק דלאו עיקר עירוב הוא מותר. ולר"י דעיקר עירוב הוא אסור. וא"כ אמאי לא פליגי בעירב ברגל ולהיפך. ואי קשי' לך דמאי נפ"מ בזה אי פליגי בפת או אי הוו פליגי ברגל ולהיפך. וכיון דאין נפ"מ בזה אין זה הוכחה כלל כמובן. ע"ז אמינא דודאי נפ"מ רבתא איכא בהא. דבאמת אי ת"ק ור"י תליא מחלקותם בהא דר"מ ור"י בפת אי הוה עיקר עירוב או לא. טפי הו"ל לאיפלוגי ברגל ולהיפך דאי הוו פליגי בעירב ברגל ולהיפך ליכא למטעי במידי. רק דפליגי מהו עיקר עירוב. דלת"ק עיקר עירוב בפת ולר"י עיקר עירוב ברגל. דליכא למימר דלכו"ע עיקר עירוב בפת ולר"י דאסור משום דמערבין לדה"ר אף בדבר דלאו עיקר עירוב. דזה ודאי ליכא למימר. דהא ר"י ס"ל דעיקר עירוב ברגל. וגם ליכא למימר דלכו"ע עיקר עירוב ברגל. דא"כ מ"ט דת"ק דמותר. דהא לשי' זו בעירב בעיקר עירוב ליכא למ"ד דא"מ אלא לדב"מ. ולכו"ע מערבין אף לדה"ר. א"כ אי הוו פליגי ברגל ולהיפך ליכא למטעי במידי. אבל השתא דפליגי בעירב בפת ולת"ק אסור ולר"י מותר. י"ל דלכו"ע עיקר עירוב ברגל. ות"ק דאסר משום דאף פת דלאו עיקר עירוב מערבין אף לדה"ר ודלא כרב יוסף. ואי טעמא דת"ק משום דעיקר עירוב בפת טפי הו"ל לאיפלוגי ברגל וכמו"ש ומזה יצא להש"ס דרב יוסף ע"כ כתנאי וע"ז מסיק לא דכו"ע כר"י ות"ק דאסר משום דמ"ס כו':

ועכ"פ עפ"י כל החזיון הזה מיושב קו' התוס' בפשיטות. דאפי' נימא דטעמא דר"א בככר זה עלי דא"מ בו וכן בהקדש הוא משום איסור הנאה עכ"ז אין זה קו' לרב. די"ל דס"ל לר"א כר"מ. דעיקר עירוב בפת ומערבין לדבר הרשות ומשו"ה אסור. והנה אם דברינו חומה היא נבנה עליה טירת כסף וכמו שיבואר:

תוכן העניינים

ונגש הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה