פרק לד · אות יג
יג וְתָפֵק לָרָעֵב (ישעיה נח, י), אִם זְכִיתֶם לִרְעֵבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְאִם לָאו לִשְׂבֵעוֹ שֶׁל עֵשָׂו. (ישעיה נח, ז): וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ הֵם עֲנִיִּים מִנְעוּרֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּהָדֵין סַמְיָא דְּקָרְיָן לֵיהּ סַגֵּי נְהוֹרָא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ בַּעֲלֵי בָתִּים שֶׁיָּרְדוּ מִכְּבוֹדָם וּמִנִּכְסֵיהֶם, מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיִּים עַל יְדֵי שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם לַעֲנִיִּים, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא עָשׂוּ רְצוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים, אֵלּוּ אֲבֵלִים וּמָרֵי נֶפֶשׁ, שֶׁנַּפְשָׁם עֲגוּמָה עֲלֵיהֶן, וּמִי מְשַׂמְּחָן, יַיִן, דִּכְתִיב (משלי לא, ו): תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנִּכְנָסִים לְבָתֵּי עַם הָאָרֶץ וּמַרְוִים אוֹתָם מִדִּבְרֵי תוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. דָּבָר אַחֵר, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁמּוֹרִים לְיִשְׂרָאֵל טֻמְאָה וְטָהֳרָה, אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּמְלַמְּדִים אוֹתָן לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. אָמַר רַבִּי אָבִין כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּבֵיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב בִּכּוּרִים, נֶאֱמַר כָּאן תָּבִיא, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כג, יט): תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, מַה לְּהַלָּן בִּכּוּרִים אַף כָּאן בִּכּוּרִים.