פרק לד · אות י
י רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר, צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶם, שֶׁאִלּוּלֵי הָרַמָּאִים שֶׁבָּהֶם כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם תּוֹבֵעַ בִּידֵי אָדָם וְהוּא מַחֲזִירוֹ, מִיָּד נֶעֱנַשׁ לְמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו, ט): וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וגו', וּכְתִיב (יחזקאל יח, כ): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ נָחֲתִין לְמִסְחֵי בַּהֲדֵין דִּימוֹסִין דִּטְבֶרְיָא, פָּגַע בְּהוֹן חַד מִסְכֵּן אֲמַר לוֹן זַכּוּן בִּי, אָמְרוּ לֵיהּ כִּי נָפְקוֹן אֲנַן זַכְּיָן בָּךְ, נָפְקִין וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ מָאִית, אָמְרִין הוֹאִיל וְלָא אִטַפְּלוּן בֵּיהּ בְּחַיָּיו נְטַפֵּל בֵּיהּ בְּמוֹתוֹ, עַד דְּאִינוּן מַסְחִין לֵיהּ אַשְׁכָּחִין חָדָא כִּיסָא וְשִׁית מְאָה דִּינָר תְּלֵא בִּקְדִילֵיהּ, אָמְרוּ בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בַּחֲכָמִים וּבְדִבְרֵיהֶם, לֹא כֵן אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה וכו'.