פרק לד · אות ט
ט אָמַר רַבִּי כֹּהֵן, יַעַן וּבְיַעַן (ויקרא כו, מג), הוּא יַעַן, הוּא עָנִי. אָמַר רַבִּי שִׁילָא דְּנַוְהָא, הָאֶבְיוֹן אֲהָן מִסְכֵּנָא הַב הוֹנָךְ מִנֵּיהּ. אָמַר רַבִּי אָבִין הֶעָנִי הַזֶּה עוֹמֵד עַל פִּתְחֲךָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, דִּכְתִיב (תהלים קט, לא): כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן, אִם נָתַתָּ לוֹ דַּע מִי שֶׁעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְנוֹתֵן לְךָ שְׂכָרְךָ, וְאִם לֹא נָתַתָּ לוֹ דַּע מִי שֶׁעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ פּוֹרֵעַ מִמְּךָ, דִּכְתִיב (תהלים קט, לא): לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ כְּתִיב (דברים טו, י): נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, אָמַר רַבִּי נַחְמָן (דברים טו, י): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, אֲהָן עַלְמָא מִדַּמֵּי לְגַלְגְּלָא דְּאַנְטִילָא דְּמָלֵא מִתְרוֹקֵן דְּמִתְרוֹקֵן מִתְמַלֵּא. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נִקְמָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד עֲנִיִּים, דִּכְתִיב (דברים טו, ט): וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא, נִקְמָתָן שֶׁל אֱדוֹם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כה, יד): וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל.