פרק לג · אות ה
ה דָּבָר אַחֵר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, יז): וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה, מַה הוּא מַכָּה רַבָּה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שֶׁהֶעֱבִיר צוּרַת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג, ט): הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי אָמַר שֶׁהֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁנִּתְקַלְקְלָה צוּרָתָם, דִּתְנִינַן תַּמָּן אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ סִימָנִים וּבְכֵלָיו, וְאֵין מְעִידִין אוֹתוֹ אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה יָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, כ): וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ ה'. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אַתָּה סָבוּר לוֹמַר שֶׁיָּרָבְעָם נִגָּף וַהֲלֹא לֹא נִגַּף אֶלָּא אֲבִיָּה, וְלָמָּה נִגַּף, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַל יְדֵי שֶׁחִסְּדָן בָּרַבִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, ח): וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַל יְדֵי שֶׁבִּזָּה לַאֲחִיָּה הַשִּׁלּוֹנִי וְקָרָא אוֹתוֹ בְּלִיָּעַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, ח): וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁבָּאת עֲבוֹדָה זָרָה לְיָדוֹ וְלֹא בִּעֲרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, יט): וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל, וּכְתִיב (מלכים א יב, כט): וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם הַמֶּלֶךְ עַל יְדֵי שֶׁהוֹנָה מֶלֶךְ כָּמוֹהוּ עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב, מִי שֶׁהוֹנָה אֶת חֲבֵרוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ וגו'.