פרק לג · אות ד
ד הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, לד): וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם, וְאַהֲרֹן הֵיכָן הָיָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא וְרַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיַחֲסָן הוֹנוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ אַתְּ מְיַחֲסֵנוּ, עַד שֶׁאַתָּה בָּא לְיַחֲסֵנוּ לֵךְ וְיַחֵס אֶת בָּנֶיךָ, אֶלְעָזָר בִּנְךָ לְמִי הוּא נָשׂוּי, לֹא לְבִתּוֹ שֶׁל פּוּטִיאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, כה): וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן מְזַלְזְלִין בּוֹ הִתְחִיל מְיַחֲסוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כה, יד): פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, כֹּהֵן בַּר כֹּהֵן, קַנָּאי בַּר קַנָּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יד): הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ וגו'. לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִכְבוֹדוֹ שֶׁל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה, משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר.