פרק לא · אות י
י תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁמֶן זַיִת וְלֹא שֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין וְלֹא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים וְלֹא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, וְלֹא שֶׁמֶן שְׁקֵדִים, אֶלָּא שֶׁמֶן זַיִת דְּמִזֵּיתֶךָ. אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּרְדוּ בוֹ לִגְיוֹנָיו, וְלִגְיוֹן אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ לֹא מָרַד בּוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ לִגְיוֹן שֶׁלֹּא מָרַד בִּי מִמֶּנּוּ יַעֲשׂוּ דֻּכָּסִין וְאִיפַרְכִין וְאִיסְטְרָלִיטִין. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַזַּיִת הַזֶּה הֵבִיא אוֹרָה לָעוֹלָם בִּימֵי נֹחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ח, יא): וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, מַהוּ טָרָף קְטִיל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לז, לג): טָרֹף טֹרָף יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִלּוּ לָא קְטַלְתֵּיהּ אִילָן רַב הֲוָה מִתְעַבְדָא. וּמֵהֵיכָן הֱבִיאַתּוּ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מֵהַר הַמִּשְׁחָה הֱבִיאַתּוּ. רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשַּׁבְשׁוּשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֱבִיאַתּוּ, הֲדָא דְּאִינוּן אָמְרֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא לָקַת בְּמוֹי דְּמַבּוּלָא, הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כב, כד): בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ אִסְטְרוֹבָּלִין שֶׁל רֵחַיִם נִמָּחוּ בַמַּיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן נִפְתְּחוּ לָהּ וּמִשָּׁם הֱבִיאַתּוּ, אָמַר לוֹ רַבִּי אַיְבוּ אִלּוּ מִגַּן עֵדֶן הֱבִיאַתּוּ לֹא הָיָה לָהּ דָּבָר מְעֻלֶּה יוֹתֵר לְהָבִיא כְּגוֹן קִנָּמוֹן וּבַלְסָמוֹן, אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ מָרִי נֹחַ, מַר מִזֶּה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶךָ.