פרק לא · אות ט
ט אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה נִכְנָסִין לִטֹּל רְשׁוּת מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֵינֵיהֶם כֵּהוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וּמְבַקְּשִׁין לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם וְאֵינָן רוֹאִין כְּלוּם, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם מוֹרֶה לִפְנֵיהֶם חִצִּים וּמְהַלְכִים לְאוֹרָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (חבקוק ג, יא): שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָּה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ, וּכְתִיב (יואל ב, י): שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם, רַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְלָאי דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעֵירָא, לְעוֹלָם אֵין גַּלְגַּל חַמָּה שׁוֹקֵעַ עַד שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כְּמִין חַרְדָּל שֶׁל דָּם, מַאי טַעְמָא (תהלים יט, ו): וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, וְאֵין אוֹרַח אֶלָּא שֶׁל נָשִׁים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית יח, יא): חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בַּדִּין עַל גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁאֵין מְבַקְשִׁים לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם, מָה הֵם אוֹמְרִים, הַבְּרִיּוֹת מְקַטְרְגִין לָנוּ, הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתַּחֲוִים לָנוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסְטָא בַּר שׁוּנֵם, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, יוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין וְיוֹצְאִין וּמְאִירִין לָעוֹלָם בְּעַל כָּרְחָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (צפניה ג, ה): בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר, מַהוּ לֹא נֶעְדָּר, לֹא פָּסָק, (צפניה ג, ה): וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בּשֶׁת, לָא בַּהֲתִין אֶלָא סָגְדִין לְהוֹן חָמְיָן לְהוֹן לָקְיָן וְלָא בַּהֲתִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כד, ב): וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת.