פרק כז · אות ח
ח בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ (הושע ז, ג), וְכִי מָה רָאָה לֵעָשׂוֹת שׁוֹר רֹאשׁ לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע עִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי מַלְכוּת, וּבָדַק הַמֶּלֶךְ בַּדְּבָרִים וְלֹא מָצָא בָהֶם מַמָּשׁ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ עָשָׂה סְעוּדָה וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּרֹאשׁ שֶׁל מְסֻבִּין, כָּל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁבָּדַק הַמֶּלֶךְ בַּדְבָרִים וְלֹא מָצָא בָהֶם מַמָּשׁ. כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל, וּבָדַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדְבָרִים וְלֹא מָצָא בָהֶם מַמָּשׁ, לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה שׁוֹר רֹאשׁ לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַיְבוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מֻצָּלִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁאִלּוּ עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֵלֶּה אֱלֹהֵינוּ, אֶלָּא הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם עֲשָׂאוּהוּ, וְהֵם מוֹנִים לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן כְּתִיב (ישעיה א, ג): יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין, אֶלָּא שֶׁדָּשׁוּ בְּעָקֵב, וְדִכְוָתֵיהּ (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים, אֶלָּא שֶׁדָּשׁוּ בְּעָקֵב. דִּכְוָתָהּ (הושע ב, י): וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ, וְלָא הֲוַת יָדְעָה, אֶלָּא שֶׁדָּשָׁה בְּעָקֵב.