פרק כז · אות ז
ז רַבִּי לֵוִי פָּתַח (ישעיה מא, כד): הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע, מֵאַיִן מִלֹּא כְלוּם וּמִלֵּחָה סְרוּחָה. מֵאָפַע, מִמֵּאָה פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה לְמִיתָה וְאַחַת לְחַיִּים. (ישעיה מא, כד): תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף מָלֵא רִירִין וְדָם, הַכֹּל מְחַבְּקִין אוֹתוֹ וּמְנַשְׁקִין אוֹתוֹ וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁהוּא זָכָר. דָּבָר אַחֵר, הֵן אַתֶּם מֵאַיִן, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֵן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא אֶחָד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמָּה אַחַת אַתֶּם לִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מֵאַיִן, מֵאוֹתָן שֶׁכָּתַב בָּהֶם (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ. וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אֵינָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל פּוּעָה שֶׁפְּעִיתֶם לְפָנַי בְּסִינַי וַאֲמַרְתֶּם (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם, אוֹתָהּ תּוֹעֵבָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שמות לב, ח): עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, מֵאוֹתָהּ הַתּוֹעֵבָה הָבִיאוּ לְפָנַי קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב.