פרק כז · אות ו
ו דָּבָר אַחֵר, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמַר רַב אַחָא עֲנֵה בִי וְקַבֵּל שָׂכָר וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שֶׁקֶר, וּתְקַבֵּל עָלָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְוַכֵּחַ עִם יִשְׂרָאֵל, וְשָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ כְּלוּם אִינוּן יְכוֹלִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשָּׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּמְהוּ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה, לָא אֲתָא אֶלָּא לְאִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה', שָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ הֵיאַךְ אֵלּוּ יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִין הֲפָכָהּ לָהֶן לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, (מיכה ו, ה): עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, תָּמְהוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה זוֹ אַחַר זוֹ, לָא אֲתָא אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר (הושע יב, ג): וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב, שָׂמְחוּ וְאָמְרוּ הֵיאַךְ אֵלּוּ יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, מִיָּד הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ד): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן מָשָׁל לְאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה עַל בְּנָהּ לַדַּיָּן, כֵּיוָן דְּחָמַת דַּיָּנָא דְּיָתֵיב וְדַיָּן בְּנוּר וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלְבִין, אֲמָרָה אִין אֲנָא מוֹדַעְנָא סוּרְחָנָא דְּהָדֵין בְּרִי לְהָדֵין דַּיָּנָא כַּדּוּן הוּא קָטֵל לֵיהּ, דְּרָכַת עַד דַּחֲסֵיל דַּיָּנָא, כֵּיוָן דַּחֲסַל אֲמַר לָהּ הָדֵין בְּרִיךְ מַה סָּרַח עֲלָיךְ, אֲמָרָה לֵיהּ מָרֵי כַּד הֲוָה בְּמֵעַי הֲוָה מְבַעֵט, אֲמַר לָהּ כְּדֵין הוּא עֲבֵד לָךְ כְּלוּם, אָמְרָה לֵיהּ לָא, אֲמַר לָהּ זִיל לִיךְ דְּלֵית בַּהֲדָא מִלְּתָא סוֹרְחָן כְּלוּם, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִים, הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, מִיָּד תָּמְהוּ אֻמוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה זוֹ אַחַר זוֹ, לָא אֲתָא אֶלָא לְאִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי. וּמָה הֶלְאֵיתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח שְׁלוּחִין שֶׁלוֹ לִמְדִינָה וְעָמְדוּ בְּנֵי הַמְדִינָה וְשִׁמְשׁוּ לִפְנֵיהֶם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִרְתֵת וּבְזִיעַ, כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שָׁלַחְתִּי לָכֶם שְׁלשָׁה שְׁלוּחִין, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁמָּא אָכְלוּ מִכֶּם, שֶׁמָּא שָׁתוּ מִכֶּם, שֶׁמָּא הִטְרִיחוּ עֲלֵיכֶם, כְּלוּם לֹא מִזְכוּתָן אַתֶּם מִתְפַּרְנְסִין, הַמָּן בִּזְכוּת משֶׁה, הַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח פְּרוֹזְדוֹגְמָא שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְדִינָה עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וּפָרְעוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם וּקְרָאוּהָ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בִּרְתֵת וּבְזִיעַ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הֲדָא פְּרוֹזְדוֹגְמָא דִידִי לֹא הִטְרַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם שֶׁתְּהֵא קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע לֹא עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיכֶם וְלֹא פּוֹרְעִין אֶת רָאשֵׁיכֶם, אֶלָּא (דברים ו, ז): בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה מִינֵי בְּהֵמוֹת מָסַרְתִּי לְךָ, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתְךָ וְשִׁבְעָה אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ד): שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים, וְשִׁבְעָה אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ה): אַיָּל צְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר, לֹא הִטְרַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לְהִתְיַגֵּעַ בֶּהָרִים לְהָבִיא לְפָנַי קָרְבָּן מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁבִּרְשׁוּתְךָ מִן הַגָּדֵל עַל אֲבוּסֶךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז.