פרק כג · אות ז
ז אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּמִצְרַיִם הֱיִיתֶם דּוֹמִים לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, עַכְשָׁיו שֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין לְאֶרֶץ כְּנַעַן, הֱיוּ דּוֹמִין לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, וּתְנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ לֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יח, ג): כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם. רַבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָיָא בְּבֶן אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת מֵאֵם אֶחָת, שְׁתֵּיהֶן מֵאָב אֶחָד, שְׁתֵּיהֶן מִשָּׁפִיר אֶחָד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית י, ו): וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהִשְּׁרָה אוֹתָהּ בְּמָבוֹי אֶחָד וְנִמְצְאוּ כֻלָּן בַּעֲלֵי זְנוּת וּבַעֲלֵי כְשָׁפִים, אָמַר לָהּ בִּתִּי תְּנִי דַעְתֵּךְ שֶׁלֹּא תַעֲשִׂי לֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מִצְרִים בַּעֲלֵי זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיוּ כְּנַעֲנִים בַּעֲלֵי זְנוּת וּבַעֲלֵי כְשָׁפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ג, ד): מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה טוֹבַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ לֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם.