פרק כג · אות ו
ו אָמַר רַבִּי אָבִין, מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ יוֹצְאָה עָלֶיהָ שָׁרָב, הֲרֵי הִיא כְּמוּשָׁה, יָצָא טַל, הֲרֵי הִיא מַפְרַחַת. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁצִּלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו קַיָּם, כִּבְיָכוֹל יִשְׂרָאֵל נִרְאִין כְּאִלּוּ הֵם כְּמוּשִׁין בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲבֹר צִלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל מַרְטִיבִין וְהוֹלְכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יד, ו): אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה אֶלָּא עַל גַּב רֵיחָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן בְּטֵלִין אֶלָּא עַל גַּב מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לְרֵיחַ, כָּךְ לֹא נִבְרְאוּ צַדִּיקִים אֶלָּא לִגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ עוֹלָה עַל שֻׁלְחָנָן שֶׁל מְלָכִים תְּחִלָּה וָסוֹף, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵן הֵן לָעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן הֵן לָעוֹלָם הַבָּא. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ נִכֶּרֶת בֵּין הָעֲשָׂבִים, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל נִכָּרִים בֵּין הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ מְתֻקֶּנֶת לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִין לִגְאֻלַּת מָחָר.