פרק כג · אות ה
ה רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּא פָּתַר קְרָיָא בְּמַלְכֻיּוֹת, מַה שּׁוֹשַׁנָה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים רוּחַ צְפוֹנִית יוֹצֵאת וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי דָרוֹם וְהַחוֹחַ עוֹקְצָהּ, רוּחַ דְּרוֹמִית יוֹצְאָה וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי צָפוֹן וְהַחוֹחַ עוֹקְצָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לִבָּהּ מְכֻוָּן כְּלַפֵּי מַעְלָה, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן נִגְבִּין אוֹנָנִיּוֹת וְאַנְגָרְיוֹת, לִבָּן מְכֻוָּון כְּלַפֵּי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַאי טַעְמָא (שמות כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. רַבִּי אַיְבוּ פָּתַר קְרָיָא בִּגְאֻלַּת מָחָר, מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים הִיא קָשָׁה עַל בַּעֲלָהּ לְלוֹקְטָהּ, וּמָה הֵן עוֹשִׂין מְבִיאִין אֶת הָאוּר וְהֵן שׂוֹרְפִין חוּץ לָהּ וְאַחַר כָּךְ לוֹקְטִין אוֹתָהּ, כָּךְ (איכה א, יז): צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו, כְּגוֹן חַלָּמִישׁ לְנָוֶה, יְרִיחוֹ לְנַעֲרָן, סוּסִיתָא לִטְבֶרְיָא, גַּסְטְרָא לְחֵיפָא, לֹד לְאוֹנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ה, ה): זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ, לְמָחָר כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא אֶת הָאוּר וְשׂוֹרֵף חוּץ לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, וּמַה כְּתִיב בְּהוֹ (דברים לב, יב): ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ.