פרק יד · אות ו
ו דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלט, ג): אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר אֶת הָאָדָם אֶלָּא מִטִּפָּה שֶׁל לַבְנוּת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֵרִיתָ, כְּאָדָם שֶׁזּוֹרֶה וְנוֹתֵן תֶּבֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְקַשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁמַּעֲמִיד הַדָּגָן עַל בָּרְיוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אַף אֵינוֹ מְאַבֵּד אֶת הַטִּפָה, אֶלָּא זוֹרֶה מִטִּפָּה לַמֹּחַ, וּמִטִּפָּה לָעֲצָמוֹת, וּמִטִּפָּה לַגִּידִים, וּבְיוֹתֵר אִם הָיָה זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.