פרק יב · אות ה
ה אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא שָׁתָה בָּהֶן יַיִן, כֵּיוָן שֶׁבְּנָאוֹ וְנָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שָׁתָה יַיִן, וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי בָּלוּזְמָאוֹת, אַחַת שִׂמְחָה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַת שִׂמְחָה לְבַת פַּרְעֹה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁל מִי אֲקַבֵּל שֶׁל אֵלּוּ אוֹ שֶׁל אֵלּוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְהַחְרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת וגו', אָמַר רַבִּי הִלֵּל בַּר הִילֶנִי, כָּזֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּמָּקוֹם הַמְטֻנָּף וְעוֹקֵם חָטְמוֹ. אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא שְׁמוֹנִים מִינֵי רִקּוּדִין רָקְדָה בַּת פַּרְעֹה בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה, וְהָיָה שְׁלֹמֹה יָשֵׁן עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נְתוּנוֹת תַּחַת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִתְנַן עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, נִכְנְסָה אִמּוֹ וְהוֹכִיחַתּוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יָרָבְעָם בֶּן נְבָט נִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ, וְיָכוֹל הָיָה, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, עָמַד וְכִנֵּס אֶלֶף מִתּוֹךְ שִׁבְטוֹ וְנִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יג, א): כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת, כְּדַבֵּר יָרָבְעָם רִתּוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה אַתָּה מוֹכִיחוֹ, נָשִׂיא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַטְעִימְךָ מִשְּׂרָרוּתוֹ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמַּלְכוּת, מִיָּד (הושע יג, א): וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת. וְרַבָּנָן אָמְרִין וַדַּאי אִמּוֹ מוֹכִיחַתּוּ, נָטְלָה קוּרְדִיקוּן שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה מְסָרַסְתּוֹ לְכָאן וּלְכָאן וְאָמְרָה לוֹ (משלי לא, ב): מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מַה בְּנִי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מַה בְּרִי, אֵלּוּ צַוָּאוֹת וְאַזְהָרוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בַּר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים ב, יב): נַשְׁקוּ בַר, שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בָּרִים. (משלי לא, ב): וּמֶה בַּר נְדָרָי, אָמְרָה לֵיהּ בְּרִי הַרְבֵּה נָשִׁים נָשָׂא אָבִיךָ וְכֵיוָן שֶׁבָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ (דברי הימים א כב, ט): הִנֵּה בֵן נוֹלַד לָךְ כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, הָיְתָה כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת אִם מַעֲמֶדֶת אֲנִי שְׁלֹמֹה אֲנִי מַקְרִיבָה כָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְעַכְשָׁיו עָמַדְתִּי וְקָרְבְּנוֹתַי בְּיָדִי וְאַתָּה יָשֵׁן, (משלי לא, ג): אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, אָמְרָה לוֹ, בְּנִי, דּוֹר הַמַּבוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּזִמָּה נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם, (משלי לא, ד): אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין נוֹתְנִין מַלְכוּת לְמִי שֶׁמַּפְלִיג עַל דְּבָרִים שֶׁל אֵל, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁל אֵל, הוּא נָתוּן מֶלֶךְ. (משלי לא, ד): אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, אַל יִשְׁתּוּ מְלָכִים יַיִן שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיֹאמְרוּ כְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, (משלי לא, ד): וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, אוֹ כְּתִיב, אוֹי מִן קֳדָם חַמְרָא. (משלי לא, ה): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, כָּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה סוֹף שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁבּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, מחק"ק כְּתִיב, וְאִינוּן מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיִת גָּדוֹל הָיָה לִי וְלֹא הֶחֱרַבְתִּיו אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁנֵי רוֹזְנִים הָיוּ לִי וְלֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, דְּתָנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא מֵתוּ שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן וכו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַיַּיִן תַּקָלָה לָעוֹלָם, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹשֵׂהוּ שִׂמְחָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס.