פרק ד · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא (משלי יט, ב): גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, אָמַר רַבִינָא בַּר אֲבִינָא מָשָׁל לְאוֹרֵחַ שֶׁהָיָה רָגִיל לָבוֹא עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וְשָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה בְּלֹא יָדַע בְּלֹא טוֹב, וְאִלּוּ יָדַע וְשִׁמֵּשׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא (משלי יט, ב): וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא, רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָא בְּשֵׁם רַב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת אַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְשָׁכַח וְלָקַח מִזּוֹ שֶׁמּוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה בְּלֹא יָדַע בְּלֹא טוֹב, אִלּוּ יָדַע וְלָקַח עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָא לְעִנְיַן שַׁבָּת, הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד שָׁפוּי וְאֶחָד מָלֵא קוֹצִין וּצְרוֹרוֹת, וְשָׁכַח וְהָלַךְ בָּזֶה שֶׁהָיָה מָלֵא קוֹצִים וּצְרוֹרוֹת, בְּלֹא יָדַע בְּלֹא טוֹב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם יָדַע וְהָלַךְ, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּחֲטָאוֹת וּבַאֲשָׁמוֹת אֲסוּרוֹת, בִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת מֻתָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אַף בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת אָסוּר. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּלֹא דַעַת, אֵלּוּ שְׁגָגוֹת. וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא, אֵלּוּ הַזְּדוֹנוֹת, תֵּדַע לְךָ שֶׁהִיא שְׁגָגָה וְהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ חַטָּאת, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִּשְׁגָגָה.