אור ברסלב
ויקרא רבה פרק ד › אות ב

ויקרא רבה

פרק ד · אות ב

אות א

ב דָּבָר אַחֵר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ו, ז): כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי מַה שֶּׁסִּגֵּל אָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵינוֹ מַסְפִּיק לַהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. (קהלת ו, ז): וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי קַרְצִיפָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִין כְּפִיטוֹרִין הַיּוֹצְאִין מִן הַוֵּשֶׁט, וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּצִפּוֹרִין הַיּוֹצֵא מִן הַוֵּשֶׁט, שְׁמוּאֵל אָמַר כְּסִילָן רָטֹב וְהָפוּךְ הַיּוֹצֵא מִן הַוֵּשֶׁט. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק כָּל מַה שֶּׁסִּגֵּל אָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְפִיו, וְלֹא לְפִי בְּנוֹ וְלֹא לְפִי בִּתוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְפִיהוּ וְלֹא לְרֵיחַ רָע, לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ יוֹדַעַת כָּל שֶׁיְגֵעָה לְעַצְמָהּ יְגֵעָה, לְפִיכָךְ אֵינָהּ שְׂבֵעָה לְמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְעִירוֹנִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי בַּת מְלָכִים, אַף עַל פִּי שֶׁמַּאֲכִילָהּ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, לָמָּה לְפִי שֶׁהִיא בַּת מְלָכִים, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיִּפְעַל אָדָם עִם נַפְשׁוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, לָמָּה שֶׁהִיא מִלְּמַעְלָה. שְׁלשָׁה כְּפוּיֵי טוֹבָה הֵן: הָאָרֶץ, וְהָאִשָּׁה, וְהַנֶּפֶשׁ. הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, טז): אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַיִם. הָאִשָּׁה מִנַּיִן (משלי ל, כ): אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן. הַנֶּפֶשׁ מִנַּיִן (קהלת ו, ז): גַּם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. שְׁלשָׁה נוֹטְלִין בְּשׁוֹפַע וְנוֹתְנִין בְּשׁוֹפַע: הָאָרֶץ, וְהַיָּם, וְהַמַּלְכוּת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, שִׁשָּׁה פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן נֶפֶשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנֶּפֶשׁ, כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית לֹא בָרָאתִי אֶלָּא בִּזְכוּתֵךְ וְאַתְּ יוֹצֵאת וְחוֹטֵאת, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.

תוכן העניינים

ויקרא רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה