ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
חשן המשפט · סימן מח
בא לידינו שטר אחד באחד ששכר עצמו בקג"וש וחיוב כדחזי כל זמן היותו בפה העירה לפי שהוא גר מארץ אחרת ובאם יחזור בו ישלם סך כך וכך בחיוב מ"ומ ועשה בערמה והלך לכפר אחד וישב שם ימים אחדים וחזר לעיר ועמדו לדין ורצה לפטור עצמו כיון שיצא מהעיר אע"פ שעכשיו חזר:
הן אמת שאין להוכיח ממ"ש הטור ומרן בי"ד סי' רי"ו קונם לביתך שאיני נכנס אם מכרו וחזר וקנאו חזר לאיסורו דשאני איסורא מממונא וכמ"ש הריב"ש סי' שנ"ו ועיין לו מ"ש בסימן תע"ה ומ"ש עליו בס' בני אהרן סי' ל"ה דף ט"ל ועיין עוד בספר שמחת יהודה להר"י אליעזר י"ד סי' כ"ט ובממון קי"ל בבת אשתו דכתב לה כל זמן שהיא עמו אם גירשה והחזירה פטור ממנה כמ"ש הטור וש"ע א"ה סימן קי"ד וזה נמי י"ל שאני גירושין וכמ"ש הב"ש שם. איברא דבספר דרכי נועם י"ד סימן ל"א מביא ראיה לנדונו בעסק שותפות מהא דכתב הרדב"ז בבת אשתו אפילו שעשו קנוניא בדבר והוא בח"א סימן רנ"ד וח"ב סי' ק"ך הרי דאינו מחלק בין גירושין לעסק אחר. וראיתי למהריק"ש בהגהותיו דמחלק בההיא דבת אשתו מכח מ"ש כל זמן שאת עמי משא"כ אם אמר כל זמן שתהיה אף אם גירש' אינו כלום ודכוות' בנ"ד דאמר כל זמן היותי בפה העירה. ותו יש לחלק בין כשהוא רוצה ובע"הב אינו רוצה וכגון שנכתב החיוב הזה עליו אז דומיא דבת אשתו דהויא מוציא מבעל אמה ובעל זה מוחזק בממונו ומספיקא לא מפקינן ממונא וכמ"ש הרב דרכי נועם שם ודכוותה בנ"ד דבע"הב רוצה בו ולתת לו שכרו כפי הקצבה שעשה עמו והוא ממאן ולאו כל כמניה אם לא שיפרע החיוב שנתחייב אם יחזור בו ומה גם שבערמה עשה מה שעשה ולא אמרה הרדב"ז אעפ"כ מהני. רק שלא להוציא ממון: