אור ברסלב
ויקרא אברהם חשן המשפט › סימן מג

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

חשן המשפט · סימן מג

סימן מב

כתב הרדב"ז ח"א סקל"ו שמ"ש הרמב"ם פט"ו מהלכות מכירה וז"ל ואם פירש המוכר ואמר ע"מ שאין אתה חוזר עלי במום ה"ז חוזר עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח או עד שיאמר וכו' הרמב"ם בזה הולך לשיטתו דס"ל דאין אדם מתחייב בדבר שאינו קצוב וכל גאוני עולם ראשונים ואחרונים חלקו עליו בזה ע"כ ודבריו אלו שכתב שצריך לפרש המום מטעם דבר שאינו קצוב הם דברי הטור סי' רל"ב ומרן בש"ע לא ס"ל כן דהא בס"ס ובסימן ר"ז כתב הא דדבר שאינו קצוב שכתב הרמב"ם חלקו עליו כל הבאים אחריו ואלו במה שצריך לפרש המום פסקה בסי' רל"ב ואם הא בהא תליא כמ"ש הטור נמצא דדברי מרן תרתי דסתרן אלא ודאי צ"ל לדעת מרן דסבר כדעת הרמב"ם במ"ש ה"ה שם דמה שצריך לפרש המום מדמיון דין הונאה למד כן ומקל וחומר שהרי המום לעולם חוזר אע"פי שאין ההונאה חוזרת אלא לזמן ידוע עכ"ל ובככ"י שם הביא דברי ה"ה הנ"ל וסיים ודברי רבינו. הטור נכונים בטעמם דהוא מטעם דבר שאינו קצוב ומוכרח כרח במה שכתבה בש"ע הדר ביה ממ"ש בב"י שכתב דדברי רבינו. הטור וכו'. ובבדק הבית שם ראיתי שכתב על מ"ש בב"י ודברי רבינו הטור נכונים בטעמם הגיה ע"ז וז"ל אלא דבמה שסיים שם הרמב"ם לכתוב כמו המפרש דהונאה מוכח כמ"ש ה"ה ז"ל ומזה יש להוכיח דמרן חיבר ספר ב"ה קודם ש"ע שהרי במה שפסק לדין זה שצריך לפרש המום לאו מטעם דבר שאינו קצוב נגעו בה וכמ"ש שם בבדק הבית וכ"כ הרב שכנ"הג הביאו ה' חיד"א בש"הג ח"א די"ד דס' בדק הבית חיברו קודם הש"ע אלא דהוא ז"ל חלק עליו בזה. ויש להרגיש על הרדב"ז הו"ל איך לא הזכיר מדברי ה"ה הנ"ל והוא עצמו כתב דה"ה הוא בקי בדברי הרמב"ם יותר מזולתו וכמ"ש אני הצעיר בקצת כללים אשר לי משמו ואם לא הוכשר בעיניו דברי ה"המ בזה אלא דברי הטור מ"מ הו"ל אפי' ברמז והכנ"הג שם הביא דברי הרדב"ז הנ"ל ולא הרגיש בזה:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה