ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
חשן המשפט · סימן כה
כותל שבין שתי חצרות אך חצר אחד עומדת והשנית חורבה והכותל רעוע וכפי דברי האומנים יש סכנה ממנו על החצר העומדת ובא לדין עם בעל החורבה לסותרו ולבנות עמו כפי המגיע לו והנה במור"ם סי' קס"ד ס"ד והביאו כנ"הג שם וכ"כ מהריק"ש בהגהותיו שם כתבו אם הכותל רעוע אע"פ שהוא של שניהם יכול אחד משניהם לסותרו והשני צריך לתת חלקו ע"כ והוא מהנ"י ספ"ד דב"ק וסתמא קתני גם כשהלה אינו נהנה בזה הכותל שיעשנו חדש מ"מ אין לו להזיק לחבירו בעל החצר העומדת ואחר הביא ראיה לאידך גיסא ממ"ש מור"ם סי' קנ"ה בחורבה הסמוכה לחצר חבירו ואומר לו בעל החצר גדור או מכור כי ירא אני מחשש גנבים שכת' מור"ם הדין עמו ויש חולקין דאינו חייב וכפי הכלל שיש בידינו כשאומר מרן יש אומרים וי"א דעתו כי"א בתרא וה"ה יש אומרי' ויש חולקין וכן הוא במור"ם ג"כ ובטור סי' קנ"ז מבואר שהוא מחלוקת הרמ"ה והרא"ש דלהרמ"ה הדין עמו דהוו גירי דיליה וכ"כ הב"י שם ס"ח מרבינו ירוחם וכ"נ כתב בסי' קנ"ה מח"וד מהגאונים אבל מני"ר הקשה לו דלא ידע מאי גירי דיליה איכא הכא וממה שלא פסק דין זה בש"ע להדיא מוכח דלא סמך על קושייתו שכן דרכו דרך הקדש כנודע ומ"מ כי יהבינן ליה כל דיליה למביא ראיה זו מדברי מור"ם המעיין שם בש"ך ססקנ"ה במ"ש לדחות ראית הב"ח ממחיצת הכרם שנפרצה דלא דמי כעוכלא לדנא דההיזק דכלאים בריא אבל גנבי מי יימר דאתו ע"כ ומוכח מזה כל דברי היזקא ואין כאן ספק כלל אליבא דכ"ע חייב וכותל רעוע כשלא יסתרוהו בריא היזקא לכל החצר העומדת כפי דברי האומנים גם ראיה הביא לי ממ"ש מרן סי' קנ"ח ס"ה מי שיש לו חורבה תוך חורבת חבירו ועמד חבירו וגדר א' וב' וג' פעמים אין מחייבין ליתן בהוצאה שהרי לא הועיל וכו' ובעיני לא ידעתי מאי קאמ' מלבד דאינו נהנ' אם לא עשה נזק לחבירו אבל בכאן גם שלא נהנה הרי הוא מזיק לחבירו ועיין להכנ"הג סי' קנ"ה הג"הט אות ע"ז אם עושה אשפה בחורבה לכ"ע מחייבין אותו לגדור או למכור וזה ודאי גרוע יותר מכותל זה הרעוע מה גם דגוף הכותל שלו אבל היזק הבא מעלמא חורבתו ששם היא הגורמת. ובענין הוצאת הכותל של שותפין אם יש תקרה לכל אחד מהם פורעים בשוה ואם לאחד דוקא פורעים שני שלישים ושליש כמ"ש בס' ברית אבות הנד"מ דף ע"ט ע"ב ועיין להרב ב"ד דף ק"ה: