ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
חשן המשפט · סימן כא
בעוקר דירתו מהעיר ברצונו ולא הניח אחר במקומו לגבות חזקתו עיין בהכנ"הג סי' ק"מ הג"הט אות זק"ן שאיבד חזקתו מן הדין וכ"כ מהריק"ש בהגהותיו שם וכ"כ בס' פרח מטה אהרן ח"א סי' ס"ט וכ"כ יתר האחרונים עיין במט"ש מאות ס"ו ואילך ועל מ"ש כנ"הג שהוא מדינא ולא מכח נוסח התקנה עיין להרב דבר משה ח"ג ח"מ סי' י"א דף ל"א מוכח לה כן ממהרשד"ם ומהרש"ך והראד"ב וכן כתב החק"ל ח"א מח"מ סי' פ"ט דף קי"ג ועיין במור"ם סי' קנ"ו בחזקת ישוב דשנאו במחלוקת מהרי"קו והרשב"א דלהרשב"א אפי' יצא בסתם לא איבד חזקתו ולמהרי"קו איבד ע"ש ובספר תקפו של יוסף ח"ב סי' קל"ג כתב שבמערב נהגו כהרשב"א וחזקות בתים וחנויות היינו גמי חזקת ישוב כמ"ש שם ועיין לו עוד סי' נ"ג באחד שעומד בעיר פאס ושם מכר חזקתו שבעיר טיטואן לאחד מעיר טיטואן הנז' ולא נכנס בספק זה כלל. ותו דהחזקות נוהגים בהם כדין קרקע לכל מילי. כמ"ש מהריק"ש בהגהותיו סי' קי"ג וק"מ וכנ"הג סי' קל"ג וק"מ וקמ"א וק"ץ ורל"ה ושי"ב ומה שרמז הרב מט"ש סי' ק"מ וכן המנהג בע"הק ירושלם תוב"ב כמ"ש הרב חק"ל הנד"מ ח"מ סי' י"א דנקטי דהדבר תלוי בנוסח ההסכמה ולא מדינא כמ"ש הכנ"הג ובפה העירה י"עא לא נמצא הסכמה כתובה בזה ושאלנו לזקני עם והיו תמ'הים ע"ז שלא שמעו מעולם חדוש זה דמ"ש מקרקעי גמור דלא ניתן להתייאש ממנו ושמעתי שבעוב"י תונס יע"א מנהגו כמנהג המערב הפנימי וזכורני לימים ראשונים בהיותי עם טובים השנים מקור מים חיים ואביר יעקב חלקם בחיים שבא אדם א' מעו"בי ליוורנו יע"א והביא שטר חזקה ממורישו על חנות אחד שבפה העירה ומכרו על ידינו ואין פוצה פה והאמת שאנו בו בפרק לא עמדנו על דברי הכנ"הג והנלוים אליו הנ"ל אך אי אית' שהמנהג שאיבד חזקתו היה איזה ממהדורי מילי לדבר עמנו. ותו דהרב אגורה באהלך דף צ"ד רמזו הרב מט"ש שם דכל מחלוקת הזה הוא מטעם הפקר נגעו בה וכמ"ש מהרשד"ם אבל לא למי שקנאה בדמים מחבירו ע"כ ודברי קדשו יש בהם טעם כעיקר אע"ג דהרב זכור לאברהם ח"ב דף שי"ג רמז מהג"ור דאין כאן חילוק מה גם דהרשב"א סבור כן איברא דאם אחד מעם לועז דעל הרוב אין רצונו. להשתקע עמנו ויש לו איזה חזקה ויצא מן העיר ברצונו ועקר דירתו אם לא באה לו ע"י דמים אלא שהחזיק בה מהנכרי נראה דאיבד חזקתו: