ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
חשן המשפט · סימן יד
בענין המוכר שטר חוב לחבירו בפחות ידוע דאין בו לתא דאיסורא כל שאחריותו על הלוקח אם יעני אחר כך הלוה וכמ"ש מרן בי"ד סי' קע"ג אם הלוה אומר שהוא קודם להקונה ההוא הנה לפי מ"ש מרן בח"מ סי' קע"ה ספ"ב לדחות דברי מהרי"קו שורש ב' למה שרצה לדקדק מדברי הרמב"ם וכן הרדב"ז ח"ב סי' שצ"א דחה דברי מהרי"קו תורה יוצאה דלא כל כמניה דלוה לומר שהוא קודם דאין כאן דינא דבר מצרא במטלטלי וה"ה באחין ושותפין וכן מוכח מש"ות הרשב"א בתשו' שהביא הב"י שם מחו' כ"ט בראובן שיש לו קרקע ומעלה ממנו מס לשמעון ושמעון מכר ללוי המס ההוא לאו כל כמניה דראובן לומר שהוא קודם ללוי ודלא כמ"ש המבי"ט ח"א סי' שכ"ה וח"ב סי' קמ"ד וכבר הש"ך בסי' ס"ו וסי' קע"ה דחה דבריו וכן המש"ל בפ"ו מהל' מכירה כתב דאיכא למשדי נרגא על ראיותיו וכוותיה דמרן כתב הב"ח כמ"ש כנ"הג סי' קע"ה הגב"י אות קכ"ה וכן הסכים מהרי"ע בבית יהודה דק"ג ע"ב וכן הרב ער"הש סי' ס"ו אות ל"ח ושם הביא דברי הרדב"ז הנז' אך מש"ות הרשב"א הנז"ל לא הזכיר ומהריק"ש בהגהותיו סי' קע"ו על דין זה כתב מהרדב"ז דכל שהדבר ההוא ברשות השותף יכול לומר שהוא קודם לאחר אך לא לדבר שברשותו שכנגדו או ברשות שאינו של שניהם:
ואת זה ראיתי בס' ברית אבות דע"ט ע"א שבא לידינו עתה מחדש דכתב מהכנ"הג שכתב דהמנהג כהרב המבי"ט וע"ז הקשה שהוא מנהג הפך הדין הואיל ואנן גרירי בתר מרן וכן מור"ם לא החליט הענין אלא תלה הענין במה שנראה לב"ד ותו הקשה עליו דמדברי הכנ"הג ח"ב לא החליט הענין והוא ממ"ש שם דהב"ח הסכים עם מרן אבל המבי"ט פסק כמהרי"קו ע"כ ואני חפשתי חפש מחופש בכנ"הג סי' ס"ו הג"הט אות ט' ובסי' קע"ה הג"הט אות ק"ד ובהגב"י אות קכ"ה שהביא. דברי הרב המבי"ט הנז"ל וליתא להא לישנא שכתב והמנהג כהמבי"ט אלא ששם כתב מהרב משאת בנימין דקי"ל כמהרי"קו וכבעל המפה דהוו רבים כנגד מרן ועוד דהלכתא כבתראי ומור"ם הוי בתרא טובא כנגד מרן ועוד דבכל מדינות קבלו עליהם דברי רמ"א ובתריה הן נגררין ועוד דמשמע דמור"ם לא פסק כמהרי"קו אלא היכא דנראה לב"ד ובזה אפשר דגם מרן מודה ע"כ משא"כ להמבי"ט דאין הדבר מסור לב"ד אלא שלדעתו מצד הדין זוכה השותף וא"כ בנפול היסוד נפל הבנין קשיותיו שהקשה על כנ"הג והרב זקני בס' זכות אבות דמ"ט ע"ב סי' כ"ח הביא דברי מהרי"ע הנז' בשתיקה: