ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
חשן המשפט · סימן יב
מעשה שבא לידינו בקרקע הידוע לראובן והוא במדינת הים ודר בו שמעון יותר משני חזקה ונפטר לבית עולמו ואח"ך בא ראובן ממד"ה ואמר ליורש כי קרקעו זה שכור בשכירות ביד אביו והיורש טען שאמר לו אביו שהוא ממושכן בידו בסך כך וכך ואין כאן בידו לא שטר ולא עדים ואין מי שיודע זה שבתורת משכנתא באה לו ואפילו קלא ליכא. הן אמת בעלמא טענת היורש שכן אמר לו אביו הויא טענת ספק אליבא דהרמב"ם והכי פסק מרן סי' ע"ה סכ"א ואע"ג דהתם בבא ליטול הימנו שאמר לו אביו ה"נ הכא בא ליטול סך המשכנתא שאמר לו אביו אבל הכא בקרקע שדר בו אביו שני חזקה ענין אחר הוא ודל מהכא דיבור הבן שכן אמר לו אביו אנן טענינן ליורש דאם היה אביו קיים כיון דאין כאן אפילו קול שירד בתורת משכנתא יכול לומר ממושכנת בידי מגו דיכול לומר לקוחה היא בידי כמ"ש מרן בסי' קמ"ט וסי' ק"נ וכן אם הבעל הקרקע אומר בחמשים והמלוה אומר במאה כנז' בסי' ע"ב סמ"ב ואע"ג דמרן שם סתם בהכרח דאיירי דאפילו קול ליכא דמידי הוא טעמא אלא דנאמנותו משום מגו דלקוחה היא בידו וכל דאיכא קול אינו נאמן בזה וכן כשזה אומר שאולה ובעל הקרקע אומר שכורה וכמ"ש הרשב"א בתשו' שהביא הב"י סי' שי"ב והיינו בודאי שאינו ידוע דמעיקרא ירד לה בתורת שכירות וכמ"ש הכנ"הג שם כ"ש זה שבא מחמת ירושה שאין צריך שום טענה שמכרה או נתנה לאביו כיון שידוע שאביו החזיק בה שלש שנים ועיין בכנ"הג שם הג"הט אות מ"א ועיין שרמז המט"ש כ"ש הכא שאמר שכך אמר לו אביו וכל דאין כאן כי אם שבועה היורש פטור ממנה כידוע מיהו אם הקרקע אינו שוה כל כך כמו סך שאמר לו אביו אין מחייבין לראובן זה לשלם וכמ"ש מרן בסי' ע"ב במשכון מטלטל שתחת יד היורשין: