אור ברסלב
ויקרא אברהם חשן המשפט › סימן י

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

חשן המשפט · סימן י

סימן ט

ישראל אחד שקנה גאבי'לא מהמלכות יר"ה והמנהג ליקח ערב ע"ז ולא מצא אלא נכרי אחד אך הנכרי רצה לכתוב עליו על קרקעותיו על ההפסד שיתהוה שיהיו קרקעותיו ממושכנים בידו ובסילוק כתובת אשתו מהם. הנה אעיקרא חיוב זה דאינו ידוע עתה כמה אין בה מועיל גם בקנין כמ"ש מהרשד"ם בח"מ סי' פ"ח גבי ערב הובא בהכנ"הג סי' קכ"ט הגה"ט אות י"ב כ"ש גבי נכרי דלא שייך ביה קנין וכן דהוי דשב"ל בשגם בחיוב בקנין בדשב"ל מהני כמ"ש מרן ס"ס מ"מ בנכרי ליתא לזה לאו אנן לדידהו ולאו אינהו לרידן דקנין מתורת שליחות הוא ועיין למרן סי' קכ"ג בהרשאה לנכרי ובהרב כס"א שם ולהרב זכ"ל ח"ב דף שנ"ד ממהר"ח מודעי ז"ל שיכתוב בלשון הודאה שמודה הישראל וכו' ובזה אין הקנין הכרחי וכו' יעו"ש א"נ שיתחייב הישראל בשבועה אכן לענין סילוק שעבוד כתובת אשתו יש לדון בזה כיון דאין הסילוק מועיל אלא בקנין כנז' במרן ריש סימן ל"ז והנכרי ליתיה בהכי כנ"ל ואם תסלק בשטר בפני עצמו לבעלה תליא בפלוגתא וכמ"ש הרב ער"הש א"ה סי' ץ' אות מ"ט לכן הנכון אחר שיכתוב דבר קצוב יהיה בשם שניהם יחד האיש והאשה שהם חייבים כך וכך לנכרי פב"פ בלשון הודאה ואם לא פרעו לו לזמן פלוני מ"ומ משכנו קרקעם בידו משכנתא כדחזי ובכ"הג חייבת האשה לפרוע החצי כמ"ש מרן ח"מ סי' ע"ז ומור"ם א"ה סי' ץ' ואז הנכרי רצה מזה גובה רמ"ג ואז יאמר הנכרי שהוא רוצה לגבות מהאשה דוקא וחוץ מזה דאם האשה ערבנית בעד בעלה בשעת מתן מעות לא בעיא קנין ועיין כיוצא בזה להרשב"ץ ח"ג סימן קס"ב ולמהרמ"א סימן צ"ח וממילא נסתלק שעבוד כתובתה אם אין לבעלה נכסים אחרים אבל אם קבלה עליה אחריות שאם יבוא ב"ח לטרוף היא תשלם לו ממילא נסתלק שעבוד כתובתה וכנז' באבן העזר סי' ץ' וש"ס ערוך הוא בגיטין דף נ"ח ובנדון דידן אינו מועיל זה כיון דהנכרי ליתיה בקנין וקבלת אחריות הנז' הוא בקנין דווקא כמו שהוכיח הרשב"ש סי' רצ"ה מגוף הסוגייא הביאו הרב יד אהרן אב"העז סימן ץ' ומה שנרשם שם סימן תקכ"ג ט"ס הוא וכיוצא בזה כתב הרמב"ם פ' כ"ה מהלכות מלוה ולוה והביאו הטור ח"מ סי' קל"א ומרן שם בשם יש שכתבו שאם ראובן מכר שדה לשמעון ובא לוי וקבל אחריות עליו לא נשתעבד לוי ואם קנו מידו שהוא ערב לשלם דמי מכר זה בכל עת שיתבענו שמעון הרי זה חייב ע"כ ודלא כמו שהבין בספר ברית אבות הנד"מ דף קי"ז דההיא דקבלה האשה אחריות הנ"ל בלא קנין איירי ומזה יצא לו להקשות מהתם שהוא ש"ס ערוך לדברי הרמב"ם הנ"ל שהביאם מרן בח"מ הנ"ל בשם יש שכתבו דהם דברים סותרים ולדעתי המעט אינו כן וכמ"ש. מיהו גם לדעת הראב"ד שם בהל' מלוה ולוה שנחלק על דברי הרמ"בם ודעתו שקבלת האחריות מועיל בשעת מתן מעות אף בלא קנין ממאי דקי"ל ערב בשעת מתן מעות לא בעי קנין הבא גבי אשה שאני כיון דיש טעם של נחת רוח עשיתי לבעלי דהא מגוף הסוגייא הו"ל דגיטין מוכח דגם בשעת מתן מעות בעיא קנין דסתמא קאמר וכן אם אחר שנתחייב בעלה לנכרי היא נתחייבה לנכרי בשטר בפני עצמו שאם לא פרע בעלה היא תפרע לו שהיא חייבת כמ"ש הרדב"ז ח"ב סי' תנ"א הכא בנ"ד אינו מועיל דשם איירי בשטר וקנין כמבואר בהרדב"ז שם ובנ"ד בנכרי ליתה להאי וכמ"ש לעיל. עוד יש דרך אחרת אם יש לנכרי ישראל חבירו שמאמין בו יכתוב שטר כדחזי על הבעל בסילוק שעבוד כתובת אשתו בקג"וש מידה תחילה ואח"כ מיד בעלה על שם ישראל זה ואח"כ ישראל זה יתננו לנכרי הזה בכתיב' ומסירה וזה שייך בנכרי כמ"ש מרן סי' ס"ו סכ"ה ושטר משכנתא נמי שייך בו כתיבה ומסירה כמו שמבואר שם. ושטר משכנתא יש בו תועלת אחרת שאינו יכול למוחלו ללוה כמ"ש בסוף ש"ות הרא"ש הנקראים חזה התנופה אשר בסוף ספר חיים שאל ח"ב:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה