אור ברסלב
ויקרא אברהם חשן המשפט › סימן ג

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

חשן המשפט · סימן ג

סימן ב

כתב הרמב"ם בפ"ג מהל' עדות דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנא' על פי שנים עדים מפיהם ולא מפי כתבם אבל מד"ס שחותכין עדות כעדות שבשטר אע"פי שאין העדים קיימים כדי שלא תנעול דלת בפני לאוין ע"כ ושם מרן בכ"מ השיב על מה שהקשה הרשב"ץ על הרמב"ם דהא כתיב שדות בכסף יקנו התם היינו דברי קבלה ולא מד"ת והקשה עליו הש"ך בסי' כ"ח דהא בפ' השולח קאמר על האי גופיה דהוי מדאורייתא והיא ראיית הרמב"ן שורש ג' שהשיגו להרמב"ם וראיתי בספר קנאת סופרים דף י"ז דפריק לה דהרי קאמר שם בש"ס לר"א דאמר עידי מסירה כרתי עצה טובה בעלמא קאמר קרא והרמב"ם פוסק כן כר"א אף בשאר שטרות ואיך זה נעלמו מהש"ך ומזה הרגיש על מרן שם בכ"מ דהוצרך לידחק ולומר דהך קרא דברי קבלה ולא מן התורה ולדעתי המעט לא קשה דהעצה טובה עכ"פ מקרא נפק"ל וכמ"ש התוס' בבתרא דק"ס ואיך אומר הרמב"ם דהוא מד"ס וכמו שכן כתב גם בפ"א מהל' גירושין תקנת חכמים וכו' שעיקר הגירושין בעידי מסירה ולדברי הרשב"א בשיטתו לגיטין מכח מאי דק"ל מ"ש שם לא נצרכה אלא לר"א דאמר עידי מסירה כרתי ופירש"י עצה טובה קמ"ל א"כ אמאי הוצרך לר"ג שהעדים יחתמו בגט דהא כבר אתא ירמיה ותיקן זה ואין לומר דלדברי ירמיה מאן דבעי חייש מאן דבעי לא חייש ור"ג תיקן בכללות לחתום מכח זה כתב דירמיה בתרי שטרי משתעי אלא דלדעת המקשה דמוקי לה כר"מ משמע ליה דתרוויהו בחתימה וכי מוקמינן לה כר"א חד בחתימה היינו וחתום וחד במסירה היינו והעד עדים ותרי שטרי הם מקושר ופשוט והכי אמרינן דק"ס על האי קרא הנה נתברר לך דבאותו מעשה ב' שטרות היו דא"ל רחמנא לירמיה חתום במקושר והעד עדים בפשוט ולר"מ בחתימה ממש שניהם ולר"א חד בחתימה במקושר וחד במסירה בפשוט ע"כ מעתה א"ש דברי הרמב"ם דפוסק כר"א דבפשוט בע"מ בלבד ותקנת חכמים היא בחתימה בפשוט וא"ש מ"ש ב"הע מד"ס ובגט כ"ת תקנת חכמים ואין כאן קו' הרשב"ץ וגם אין אנו צריכין לתירוץ מרן בכ"מ:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה