אור ברסלב
ויקרא אברהם אורח חיים › סימן ל

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אורח חיים · סימן ל

סימן כט

ביום ח' של חנוכה כתבתי בס"הק השומר אמת מהרב חיד"א בח"ש ח"א ללמוד בס"ת כסדר קריאת כל יום ויום והשלישי חוזר ושונה וביום השמיני וקורא עד לבסוף והסכים לזה שם דברי הג"מיי והא"ח יעו"ש. ועתה ראיתי בס' מעשה אברהם שבא לידינו מחדש שהקשה עליו ממ"ש מהר"ם בתשו' הקצרות ממהר"י סגל שקורא הכהן ביום השמיני ותשיעי והלוי יום עשירי ויום י"א וישראל מיום י"ב עד לבסוף ואיך לא הזכיר ממנו ולכן לא מלאו לבו לבטל המנהג יעו"ש ואפריון נמטייה ממ"ש ממהר"י סגל ודברי מהר"י סגל הם לפנינו במהרי"ל דף מ"א שבכהן ולוי קורין בכל יום בסדר היום וישראל קורא בשל מחר והוא כמ"ש שם הרב חיד"א מהג"מיי ומהא"ח וכ"ה בס' הפרדס לרש"י דף מ"ז ובשב"הל דף כ"ג ובהסמ"ג הלכות תפלה וכן הוא גם ביום השמיני ג"כ אלא דבשב"הל כתב בסתם מתחילין מיום הח' ומשלימין הפרשה ע"כ והסמ"ג לא הזכיר מזה אלא שכתב וכן בכל יום וסתמו כפירושו אלא דמהר"י סגל משנה יום הח' משאר הימים וכוונת הרב הנ"ל להקשות להרב חיד"א דבשלמא להג"מיי והא"ח ניחא דיישב דבריהם דא"ש לדידן דאין קורין רק סדר היום בלבד יעו"ש. אבל למהר"י סגל הרי יש לו שנוי ביום הח' משאר ימים ולכן אם אנו משנים ליכא קפידא ולכן לא רצה לבטל המנהג וי"ל דעכ"פ הא דמהר"י סגל אינו שנוי מורגש כ"כ הואיל ובכל יום הם קורין לישראל בשל מחר אף שמחלקים ביום הח' באופן אחר לא קפדינן משא"כ לדידן דלעולם אין קורין אלא בסדר היום אם באנו לשנות ביום הח' הוא שנוי גדול ומורגש ומנהגנו הוא ע"פי הטור וש"ע סי' תרפ"ד וכ"כ הרד"א וכ"ה במס' סופרים פרק ך':

וראיתי בס' שע"א סי' ח' שכתב באות ע"א סדר קריאתה בסידורים ובש"ע סימן תרפ"ד ע"כ ובודאי הכוונה לו שאין קורין בכל יום אלא בסדרו של יום בלבד ואלו שם באות ע"ט כתב כהן קורא ביום הח' עד מלאה קטרת והלוי משלים הקרבן וישראל קורא מיום הט' עד לבסוף ע"כ והוא ע"פי מ"ש הג"מיי והא"ח והרבנים שהזכרתי אבל לדידהו בכל יום נמי עושין כך אבל אם נהגו כמנהגינו אמאי הוצרכו ביום הח' לשנות והא מנליה:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה