ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
אורח חיים · סימן ח
כהן שקורא ראשון בזמן הזה אפילו בפני חכם גדול שבישראל כידוע והוא דעת רב עמרם ורב נטוראי כמ"ש בטור סימן קל"ה ושם הבית יוסף יישב דברי הרא"ש דלדעת הטור הרא"ש פליג על זה וחילק לדעת הב"י דהרא"ש ברשות איירי ובש"ע סתם הדברים דמשמע שגם ברשות לא וכ"כ העט"ז שם מהב"ח וכן דעת הט"ז. ומזה ימים כהן אחד מכר עלייתו לישראל בדמים והוא יוצא חוץ לב"הכנ לפ"ז לאו שפיר עבדי ואפילו לדעת הב"י בדברי הרא"ש דברשות ש"ד הנ"מ למי שגדול כי היכי דלא ליתו לאנצויי אבל ליהנות מזה בממון לא וכ"ש אם הקונה עם הארץ הוא. וחדשים מקרוב באו תוקעים ביום ר"ה שהמנהג להקרות להתוקע לס"ת כמ"ש מור"ם סי' תקפ"ה ויסוד זה מהכולבו וכמ"ש שם בדרכי משה והם מכרו אותה העלייה על אבן המקח בהכרזה בב"הכנ ועליה זו עשאוה כהחיובים ככהן ולוי ואבי הבן ושכן בס' שער אפרים כתבו החיובים הנז' וכי היכי דהתם חיובא עליו לעלות ולא סגי למנות אחר ה"נ בזה ולא עוד אלא שיש חשש אחר ממ"ש כל הנוטל שכר לתקוע אינו רואה סימן ברכה וכמ"ש מרן שם ועיין בט"ז סימן קנ"ג דבדבר שהוא לכבוד בעלמא ואינו קנוי לו במעות אינו רשאי לתתו לאחר:
איברא דמזה ימים יש תוקע כהן ת"ח ודחיקא ליה שעתא כיון דהוא קורא ראשון אי אפשר לעלות בקריאה הקבועה לו שהמנהג הוא לקרותו ביום ראשון לסמוך וביום ב' למשלים נתננו לו רשות למוכרה דמינכרא מלתא משא"כ אם הוא ישראל: