ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
אורח חיים · סימן ו
מעשה בכהן אבל שקראוהו ביום שבת ואמרו שאבל הוא וקראו אחר צריכין לתקן את המעוות לקרותו בתוך העולים ויאמרו אע"פי שהוא כהן וראיה מר"ת הנזכר בי"ד סי' ת' ומ"ש הט"ז מספר אגודה היינו שלא היה המנהג שם להעלותו לאבי הבן באותו מקום אלא בקצת מקומות אחרים מיהו לכתחילה אין לקרותו כשיש שם כהן אחר כ"כ מהרי"ן בס' שמחת יהודה בפ"ז במס' שמחות:
הנה מ"ש מס' האגודה שכתבו הט"ז ט"ס הוא וצ"ל מהרש"ל שכ"כ הט"ז משמו אבל מ"ש מס' האגודה על חזרת הפרשה איירי דדעתו לאיסור ולא היה לו להוכיח
דינו משם דשאני אבי הבן דמנהגא בעלמא הוא וגם אינו אלא בקצת מקומות משא"כ כהן ולוי דדינא דש"ס הוא ואסמכיה אקראי ועכשיו קורא אפילו לפני חכם גדול שבישראל. ומר"ת הוכחה טובה היא דהוא דינא דש"ס דאחריהן קוראין ת"ח הממונים על הציבור וכמ"ש בס' נחלת שבעה סי' ז' ומשם באר'ה דדברי מהרש"ל הנז' דהגם דהמנהג במקומו מ"מ אינו בכל העולם בכהן ולוי ולא כמו שחשב הוא והדבר מוכרע מצד עצמו דאם גם במקומו אין שם המנהג מאי אתא לאשמועינן והוא פשוט אבל חידושו הוא הגם שהמנהג ההוא שם מ"מ אינו דומה לכהן ולוי שהוא בכל העולם משא"כ אבי הבן אינו בכל המקומות ויעו"ש בכנ"הג שם סי' ת' שדעתו כדעת מהרש"ל כמ"ש:
ודע דמהרש"ל כתב דהקונה קריאה במקום קבוע כמו סיום או במקום כהן הוי פרהסיא אם אינו עולה יעו"ש ומ"מ לדעתי במקום שנהגו שלפעמים הקונה מכבד לאחר אהובו או קרובו כמו באתרא הדין וכן בחזקת העולה הרביעי הנקרא מדליק שהיא ירושה מאבות לבנים ומוכרה לאחרים לפעמים הוא עצמו או היורש. מוכרה אין זה פרהסיא הואיל וכמה פעמים מכבד לאחרים ולא אמרה מהרש"ל כי אם כשעולה הוא עצמו דוקא וגם האגודה בפ"ק דמ"ק בזה איירי והוא דבר שהדעת מקבלו ויעויין בכנ"הג י"ד שם כשיוכל להשמיט עצמו:
ואירע ביום פורים שקראו לאבל ואמרו שהוא אבל והיה העולה השלישי וקראו לאחר ולא יפה עשו דמהראוי לעלות האבל יען דאין אבילות בפורים כמו שסתם מרן בי"ד ודלא כמ"ש בא"ח דסוגיא בדוכתה עדיפא כמו שהסכימו האחרונים הרב בר"י והרב כסא אליהו ומהרי"ע במנהגים ובס' משחא דרבותא בחלק האחרון דף רי"א. ועכשיו שקראו אחר לא שייך לקרות האבל כדי לתקן את המעוות כמ"ש לעיל גבי שבת יען דבפורים אין להוסיף על שלשה: