אור ברסלב
ויקרא אברהם אורח חיים › סימן א

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אורח חיים · סימן א

אורח חיים

כתב המג"א ס"סי ס"ט מספר מש"ש שאם הוציאו צבור הראשונים ס"ת וקראו בו אין לשניים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרות בו ע"כ. והרואה יראה בעיקר דברי המש"ש דלאו מדינא קאמר כן אלא לתת טעם למנהג שכבר נהגו כן שלא להוציא ס"ת פעם שנית בצבור שני וכמ"ש הגאון הרב נו"ב ח"ב מא"ח סט"ז אלא דהמג"א קיצר בדבריו וגם בא"הט שם כתב הלשון שכתב המג"א ולא יותר והרב אמ"ל ד"ב הביא דברי כנ"הג בתשובה שכתב שמנהג פשוט הוא בכל המקומות שלא להוציא ס"ת פעם שנית באותו מקום שהתפללו בו ובעיר קוש"טא כן מנהגם וכן בכל מקום שמתפללים כותיקין אין מוציאין ס"ת מפני שעתידין להתפלל שם תפלה כוללת בס"ת. ובספר מש"ש נשאל סמך למנהג הנז' וכו' והרב חיד"א בלד"א הביא דברי האמ"ל הנז' וסיים עליו ועין רואה בארץ מצרים שמוציאין ס"ת ג"פ בג' תפלות זו אחר זו ואמרו שמנהג קדום הוא מזמן רבני גאוני מצרים הקדמונים ואוזן שומעת שכן נהגו בעיר אחרת ובאמת הטעם שלא להוציא קליש טובא ונהרא נהרא ופשטיה ע"כ. וכ"כ בבר"י סס"ט וסקד"ם ומ"ש במצרים מוציאין ג"פ בג' תפלות זו אחר זו צ"ל היינו דוקא שצבור שני לא שמעו קריאת ס"ת עם צבור ראשון דאם כן אמאי יצטרכו הם להוציא פ"א בתפלתם וכי אם עדין לא הגיעו בתפלתם לקס"ת לא יצאו י"ח עם צבור ראשון ועיני ראו בארץ מצרים בק"ק איסטמבו"ליש שמתפללין כמה תפלות אך צבור שני אין מוציאין ס"ת בסיבת עשויה דבקס"ת של צבור ראשון מפסיקים צבור שני מתפלתם ונכנסים לתוך ב"הכנ עם צבור ראשון לשמוע קס"ת וימתינו שם עד שילוו ס"ת ואחר כך חוזרים למקומם לגמור תפלתם אבל צבור ג' שבאים כ"כ באיחור ולא שמעו קס"ת מוציאין ס"ת בתפלתם וכ"כ מהרי"ע במנהגים דק"ט והביאו הרב יד אהרן מ"ב סקד"ם על מנהג נ"א דוק בדבריו וידוע דנ"א בתר מצרים גרירי ואני בהיותי בנ"א לא ראיתי זה ואולי בנ"א בטלו אותו לגמרי עכשיו וכמדומה לי שכן נהגו בעיר דמשק ובעירנו טראבלס אין כאן מנהג קבוע לשום צד מחמת שיש בתי כנסיות שמתפללים באיחור וגם המתאחר ביותר מוצא ב"הכנ שעדין לא הגיעו לקס"ת והולך לשם. אך מזה ימים בב"הכנ אחת שמתפללים בהשכמה קצת ויש שם בית קטן סמוך לו ופתוחים לו חלונות לב"הכנ ומתאספים שם צבור שני ומתפללין ובשעת קס"ת נכנסים לב"הכנ ומוציאין ס"ת לקרות בו ואחר כמה ימים הרגשתי שעושים כן אפילו שיכולים לשמוע קס"ת עם צבור הראשון ואף שהרגישו בהוצאת הס"ת לא חלי ולא מרגישי ועוסקין בסדר תפלתם וגערתי בהם שלא זה הדרך שבשומעם הוצאת ס"ת צריכים ליכנס תכף לב"הכנ כדי לשמוע קס"ת ויפסיקו במקום שיכולין להפסיק ואם יודעים בעצמם שבהגיע קס"ת שם הם יהיו עסוקים ביוצר או בתפילת י"ח הש"ץ שלהם חכם עיניו בראשו יפסיק מקודם קודם השירה או אחר השירה קודם היוצר וכיוצא לעשות כל טצדקי לשמוע קס"ת עם צבור הראשון ואח"ך שאלוני שלפעמים בציבור שני זה ימצאון מי שכבר שמע קס"ת בצבור ראשון ומי שלא שמע מחמת שבאו באיחור ועל זה אני אומר אחרי רבים להטות:

והן אמת כי הגאון הנז"ל הביא מנהג לאידך גיסא ממ"ש הרב מש"ש וכנ"הג הנז"ל וגם הפך ממה שראיתי במצרים אלא אע"ג דצבור שני שמעו קס"ת בצבור ראשון אחר כך פורשים ומתפללים בפ"ע וקורין בתורה ודלא כהחכם השואל לו שחוכך בזה ראשון לציון על מ"ש השואל לו מש"ות מהר"י מינץ שפסקו מור"ם סס"ט מטעם גנאי המגיע לצבור ראשון כתב דמה גנאי איכא כל צבור חייב להתפלל והפסח נשחט בג' כתות ולפעמים נשארו מהראשונים וכמ"ש בש"ס ונדונו שם אינו דומה למ"ש מהר"י מינץ ולמ"ש המש"ש כי הם דברו במקרה לא כן בדבר שקבוע תמיד ועל מ"ש השואל מחשש ברכה שא"צ כתב שא"צ להשיב ע"ז וא"כ לא ירשו להתחלק לחבורות לקרות בתורה שנאמר כיון דב"הכנ מחזיק את כולם יתפללו כולם הא. ליתא דכל אחד רוצה לזכות בעליית ס"ת והם לא נתכוונו לצאת בברכות של הראשונים מה גם לדידן שכל אחד מהעולין מברך א"כ אין שום אחד מכוין להוציא אחרים בברכתו והרי בסס"ו בברכות השחר מבואר שאין כאן חשש וכתב עוד שם וז"ל ובנדון ההוא לא מבעיא להריב"ש שכתבו מרן סרפ"ב דמותר לזה לקרות מה שקרא זה וחוזר זה ומברך אלא גם לדעת מור"ם שם והוא דעת רבינו אפרים שהזכיר המרדכי ב"פ ב"ה וכו' ואמנם לא להשיב על ר"א באתי אלא דאמינא דהנדון ההוא לא דמי לשל ר"א דאולי דעתו מחמת היוצאין שראוהו שדילג למפרע יאמרו שאין כתוב בתורה יותר וכו' ותו י"ל שהדילוג עצמו אינו נכון שהתורה יש לה סדר בכוונה מכוונת וכו' גם יש בדילוג קצת בזיון להפרשה שאחר כן שאינו רוצה לקרותה ואין טעמו של ר"א מטעם ברכה שאינה צריכה ובזה אין צריך למ"ש הפרישה על מור"ם דהיאך כהן ולוי קורין אותה פרשה בב"הכנ אחרת ע"כ:

האמת יסוד הבנין דנדון ההוא לא שייך להא דהריב"ש ומחלוקת מי שכנגדו דאינהו באותו צבור דוקא קאמרי אבל מה שרצה להבין בדברי ר"א שאינו מחשש ברכה שאינה צריכה דן אנכי לפניו בקרקע דמלשון הב"י סרפ"ב דהביא דברי הריב"ש ספ"ה דקורא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך ואין כאן משום בל תשא וסיים ע"ז וכן נהגו העולם ודלא כדכתב המרדכי סוף מגילה מר"א ע"כ מוכח שהוא חושש בזה משום בל תשא ואין לומר דר"א חושש מצד הדילוג והוי דלא כהריב"ש מטעם זה אף דלא ליהוי משום ברכה שאינה צריכה דכל כי האי לא הו"ל לסתום וכן מור"ם שם שהגיה ויש אוסרים ועיין לו מ"ש בדרכי משה שם וכן מ"ש בסי' תרס"ט בהגהתו וכן בדרכי משה:

איברא דבמרדכי שם כתב מראבי"ה על מנהג הקורא בתוכחות ברוך אתה בבואך וכופלו שלא ידע למה ורב ושמואל נחלקו בשל ר"ח ואין בעיניו הך כפולות וכ"כ ר"א לרבינו יואל בש"ת יצאתי מב"הכ בחרי אף אף כי ידעתי לבלע זה החזן מדלג יותר מעשרה פעמים ורב ושמואל נחלקו בדילוג בר"ח ובדוחק התירו ע"כ. והגאון שם הביא כל זה מהמרדכי וקושטא דהך דרב ושמואל מחשש יוצאין קאמר וכנז' במגילה ולכן אמר פוסק אבל כל זה כגון פרשת בראשית דאין כאן רק חמשה פסוקים וכן פרשת התמיד בר"ח שאין כאן אלא שמנה פסוקים אבל פרשה שיש בה שלשה פסוקים א"נ ששה או תשעה שקורא אותה ושונה אותה לכל אחד ואחד או לכל אחד שלשה פסוקים והעולה אחריו שלשה פסוקים הנשארים וחוזר ושונה אותה לשני עולים אם הפרשה ששה פסוקים וכן אם ט' פסוקים קורא אותה לשלשה עולים וחוזר ושונה אותה לשלשה עולים אחרים וכן אם היא יותר באופן דליתה לאותה חששא דשמואל מאי הוי ואיך ראבי"ה ור"א סתמו דבריהם כ"כ אם לא שמוכרח לומר מטעם הכפילא הוא דקפדי וכמו שכן נקטי בלשונם וכתבו להא דרב ושמואל לדוגמא בעלמא ללמד לאדם דעת דכשאין הכרח אין לעשות דבר חדש וה"נ הכפל אמרינן הכי ואם לא מחשש ברכה שאינה צריכה למה ועיין בפרט זה להרשב"ץ ח"ב ס"ע ולמר בנו הרשב"ש סתכ"ט ובכנ"הג סרפ"ב ותרס"ט ובגו"ר כלל ב' סכ"ד ובס' פרח שושן כלל ב' ס"ה ולהר"ע ריקי בס' אדרת אליהו בש"ות ששם סח"י ומ"ש עליו הרב ב"ד של שלמה סי"ז כולהו מחשש ברכה שאינה צריכה קאמרי אלא דהר"ע ריקי נתן טעמים אחרים וחשש שחשש הגאון הנז' לא הזכירו. אבל בזה צדק דאין ענין לההיא דהריב"ש וסיעת מרחמוהי אי שרי לחזור ממה שכבר קראו לנדונו ששם ומה שהשיב מני"ר על דברי מהר"י מינץ שפסקו מור"ם מק"פ הן לי פה להשיב דהתם כ"ע ידעי דהפסח נשחט בג' כתות ממ"ש קהל עדת ישראל דמספק"ל אי בב"א אי בזה אח"ז ואף אם ישארו מהראשונים מה איכפת משא"כ בתפלה דאדרבה כל מאי דאפשר בב"א עדיף טפי דכתיב ברב עם הדרת מלך ומ"ש כדי שיוכלו לזכות לעליית הס"ת כל זה אינו כדאי להתחלק לחבורות חבורות דכל דאין סיבה מספקת אין יכולין להתחלק וכמ"ש בחלק י"ד במנהג של עיר זאת

טראבלס בשני י"ט של ר"ה שמתפללין בבתי כנסיות ידועים והשאר והשער סגרו דדחיתי שם טענת ההמון עם שאומרים ברב עם וכו' והבאתי על זה כמה מרבוותא על דנא פתגם ומ"ש דכוונתם לזכות לעליית ס"ת אנה"נ אבל ואמאי יתערבו תחילה ואחר כך יתפללו בפ"ע ויקראו בס"ת או ילכו לאיזה קהל אחר שעדין לא התפללו ויצוום לקרותם שם וזה יתקיים בידם ומ"ש שאין חשש ברכה לבטלה והראיה מברכות השחר כמ"ש מרן בסס"ו:

איברא דהתם דעת מרן כן אע"ג שיש כת החולקים כנודע אבל יש לחלק דברכות ס"ת שייכי נמי לצבור וכמ"ש מרן בסקל"ט על האומרם בלחש טועה ולא עוד אלא דשייכי לצבור יותר ממנו וכמ"ש הגו"ר שם משא"כ ברכות השחר וכן שאר ברכות דשייכי לכל אחד ואחד:

ומה שחילק בנדון המש"ש שכבר נהגו שלא להוציא ולא בא אלא ליישב המנהג משא"כ כשאין מנהג וכ"ש כשיש מנהג להוציא כל זה אמת ויציב אבל

לבוא עם הקהל הראשון ולשמוע קס"ת ואח"כ פורשים עצמם ומתפללין ומוציאין ס"ת בעיני הדבר קשה דמוטב לו לאדם לצאת מכל ערעורי ופקפוקי:

וזהו דרך ישרה שיבור לו האדם ויפרשו עצמם מעיקרא ולא ישמעו קס"ת עם צבור הראשון כיון שאח"כ הם מתפללים ומוציאין ס"ת לקרות בו והרב דבר אמת ב"ר מניה דמר הרב מט"ש הביא דברי הגאון הנז' כמות שהם ולא דקדק אחריו כמ"ש:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה