אור ברסלב
ויקרא אברהם אבן העזר › סימן יא

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אבן העזר · סימן יא

סימן י

ברכת חתנים שהם שבע ברכות לא סגי בלתי עשרה בשום אופן כנז' בב"י סימן ו' מהרשב"א דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה היינו ברכת חתנים ולא חופה וכן פירשוה רש"י והתו' בכתובות דף ז' וכ"כ הרמב"ם בספר פאר הדור. סי' ט' והרא"ש בתשו' בכלל ל"א וכ"כ הר"ן שם בכתובות וכ"כ בהג"א פ"ק דכתובות מרבינו יואל מפריש וכ"כ האגודה במסכת כלה שכתב אח"ז ומנין לבר"ח בעשרה וכו' לאפוקי מהג"מיי שהביא שם הב"י דבעיר שאין שם עשרה שרי דכלה בלא ברכה היינו חופה וכרבוותא הנז' הכריח הכנ"הג סי' ס"ב בדעת המ"מ ולפ"ז מ"ש הרמב"ם אירס ונכנס לחופה ולא בירך בר"ח ה"ז נשואה גמורה היינו לשאר זכיותיה אבל לא דמותר לבוא עליה וכ"כ רדב"ז ח"ה סי' ש"א שכ"ו ודלא כמ"ש איהו גופיה בח"ב סי' שב"ע ורמזו כנ"הג שם וכן הרב חיד"א בח"ש ח"ב סי' ל"ח אות נ"ה. ויש להרגיש עליו שלא הזכיר מסתירת דבריו ואע"פי שחלק זה לא נדפס בימיו אבל היה בידו כ"י ומביאו כמה זימני בספריו הקדושים ובפרט שם בח"ש דף נ"ט ומה ששם הכריח הדבר ממ"ש הבועל ארוסתו בבית חמיו מכין אותו מ"מ משמע אבל בביתו לא האמת שכן משמע ממקור זה ממ"ש בירושלמי האוכל מצה בע"פ כבועל ארוסתו בבית חמיו וכי היכי דהתם מחסרא חופה ושבע ברכות כן הוא ערב פסח מחוסר הי"ט עצמו שהוא חופה וגם הברכות של הלילה עכ"ז י"ל דאורחא דמילתא נקט בבית חמיו ששייך שיבא עליה כשמתייחד עמה לא כן בהבאתו אותה לתוך ביתו דלא שביק היתרא ואכיל איסורא וא"כ אם אירע ובא עליה בלא בר"ח מכין אותו מכת מרדות מדרבנן מהא דכלה בלא ברכה אסורה וכו' בשגם שכלתו היא בחופה. והרמב"ם בפ"י כתב כלשון הירושלמי שכן דרכו וכן מרן תמיד מחבב דבריו וכותב כלשונו אבל הטור השמיט בבית אביה וכן הב"י בח"מ סימן ל"ד כתב מהמרדכי וזה לשונו ובועל ארוסתו נראה דמדרבנן הוא מפסיל אא"כ היתה נדה ע"כ הרי לא הזכיר בית אביה ובזהר ח"ג דף מ"ד קרי להבא על הפנויה כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה משום דזווגא בשבע ברכות הוא ע"כ הרי דלא סגי בקידושין לבד והאמת דבבאה לבית בעלה ועשו חופה לא נקראת עוד ארוסה אלא נשואה עכ"ז מנליה דאם עבר ובא עליה בלא ב"ח שלא ילקה מדרבנן מהא דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ורוב הפוסקים פסקוה על הברכה ממש ומשום דבארוסה שכיח יותר לא הזכירו. אלא ארוסה בפרט בהיותה בבית אביה:

וא"כ אפוא מ"ש הרמב"ם שם דין ב' כיון שנכנסה הארוסה לחופה ה"ז מותר לבוא עליה בכל עת שירצה והרי היא אשתו גמורה בודאי דאיירי שכבר בירכו ברכת חתנים והרי כתובה נמי לא הזכיר ובהכרח שכתבו הכתובה וכמ"ש ה"המ שם ואע"ג דא"כ הויא מלתא דפשיטא משום דרצה לסיים ומשתכנס לחופה הרי היא כנשואה ואע"פי שלא בא עליה הזכיר הא דכיון שנכנסה לחופה וכו' וחידושו הוא על מה שרצה לסיים ואע"פי שלא נבעלה וכן מלשון הטור וש"ע ריש סי' ס"א שכתבו כיון שהכניס אדם ארוסתו לחופה אע"פי שלא נבעלה וכו' והשמיטו ראש דבריו הנז' דכתב מותר לבוא עליה וכו' משום דהא מלתא דפשיטא היא:

אלא חזות קשה הוגד לי שראיתי למרן בכ"מ שם בראש הפרק על מ"ש שם רבינו דארוסה אסורה לבעלה מד"ס וכו' כתב דבר זה נלמד מנוסח ברכת אירוסין ואסר לנו את הארוסות כלומר מדרבנן שגזרו על יחוד פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתכנס לחופה כמ"ש במס' כלה כלה בלא ברכה וכו' ע"כ והוא תימה דכלה בלא ברכה ברכה ממש ואף אם עשו חופה אינו כלום אם לא בירכו ב"ח ודבריו אלו בכ"מ אתאן לסברת הג"מיי דמפרש כלה בלא ברכה היינו חופה אבל ברכות אינם מעכבות והוא עצמו בב"י הכריח דלא כוותיה. ויש להעיר על הרב שער"ה בחופת חתנים סימן ו' דף נ"ז שהביא דברי הכ"מ הנ"ל ופלפל בהם ולא הזכיר מדבריו שבב"י וכן יש להרגיש על מהרי"ן בשמחת יהודה ריש מסכת כלה שהביא דברי שער"ה הנ"ל וכן ה' חיד"א שם בח"ש ובריש ספרו כסא רחמים ובס' ככר לאדן דף ע"ד שפלפל בזה ולא הרגיש בסתירת דברי מרן ועכ"ז יש לנו לתפוס דבריו שבב"י אע"ג דהרב חיד"א בש"הג ח"א דף י"ד לא ברירא ליה אם חבורו הכ"מ קדם לחיבורו הב"י או איפכא מ"מ יש לנו לומר דהעיקר כמ"ש בב"י דומיא דהרא"ש כשסותר מפסקיו לתשובותיו נקטינן עיקר כמ"ש בפסקים וכמ"ש כנ"הג ח"מ סימן ע"ב:

והנה הרב חיד"א שם כתב דסברת הג"מיי הנז' יחידאה היא ותמה על מור"ם בדרכי משה שהביאו הרב ב"ש דמצא כן גם בהגהות מרדכי פ"ק דקידושין ששם הוא מרבינו שמשון משאנץ והוא הוא הנז' בהג"מיי והוא באחד. וכן יש להרגיש על מהריק"ש בהגהותיו סי' נ"ה על מ"ש ויפרישינה וכו' סיים אבל הברכות אינם מעכבות ואינה אסורה לו וכ"ה במרדכי וכ"כ הרמב"ם פ"י מה' אישות ה"ז מותר לבוא עליה בכל עת שירצה ועיין דין ג' ע"כ ועל הרוב כוונתו על דברי הגהות מרדכי הנז' כי לפי שעה חיפשתי ולא מצאתי אל מקום אחר וע"ז אין כל חדש שכבר הביאו הב"י ודחאו ומ"ש מלשון הרמב"ם כבר כתבנו לעיל דאיירי בדלא חסר מידי תדע ששם דין ו' כתב אירס וכינס לחופה ולא בירך ב"ח הרי זו נשואה וחוזר ומברך וכו' ובזה לא הזכיר שמותר לבוא עליה משום דכלה בלא ברכה וכו' וכנראה שהוא עצמו הרגיש בזה כמ"ש ועיין דין ג' ר"ל דהתם לא נזכר שמותר לבוא עליה והטעם כיון דכלה בלא ברכה וכו' וכיוצא בזה יש להרגיש על מהר"א ישראל בספרו כס"א סי' ס"ב אחר שכתב שדברי הבא"הט מגומגמים סיים במרדכי בהגהות בפ"ק דקידושין דאם אין עשרה בעיר מותר ליכנס לחופה ע"כ דמה בא לחדש בזה כבר שמענו מהב"י מהג"מיי ומארה דשמעתתא רבינו שמשון משאנץ והוא הוא הנז' שם בהגהות מרדכי ששם וסברא יחידאה היא ולא נמצאת לזולתו והרב חיד"א בריש ס' כסא רחמים ובריש ככר לאדן שם הביא מס' המקנה שם שכתב שאין כוונת מרן במ"ש דלא סגי בלי עשרה למונעו מפ"ור דעשה זה נדחה מקמי עשה דלעולם בהם תעבודו וראה והתקין בס' הנז' כשאין כאן עשרה שיקחנה בתורת פילגש לא מיבעיא למ"ד דמותרת להדיוט אלא גם להרמב"ם דאסורה להדיוט אם היא בקידושין מותרת בלא ברכה ובלא חופה ולא אמרו כלה בלא ברכה אסורה לבעלה ה"מ באישות א"נ בלא ברכה בלי שום ברכה אבל כשיכולין לברך אשר ברא דלא בעיא עשרה לית בה איסורא ע"כ ומני"ר השיבו דאינהו דנקטי כמור"ם אינו צריך לכל זה דכתב מור"ם בדרכי משה הא דהג"מיי מרבינו שמשון הנז"ל וכן מ"ש נושאה בתורת פילגש משמע לדעת מרן קאמר כן דרצה לחוש לדבריו דהא מרן סבור כהרמב"ם דפילגש אסורה להדיוט ומ"ש מעשה בהם תעבודו ה"ד כדי לשחררו בחנם ע"כ. ואני אבוא אחריו במ"ש למ"ד דמותרת להדיוט כוונתו על הראב"ד ועיין להרדב"ז ח"א סימן רכ"ה ובדברי דוד סי' ל"ג דלהראב"ד נמי איסורא איכא ובח"ג סי' תמ"ג כתב בסתמות דפילגש בז"הז אסורה ומ"ש עליו הרב חיד"א דאינהו דנקטי בשיפולי גלימיה דמור"ם לא היה צריך לכל זה יש לומר שמא לא קיבלו עליהם אלא כמ"ש בהגהותיו בש"ע ולא כמ"ש בדרכי משה דמני"ר קודם שיכתוב הגהתו בש"ע יודיע דרכיו למשה כידוע ובזה שלא כתב זה בהגהה נראה דחזר ממ"ש בדרכי משה כי כן נמצא בב"י ג"כ וכמ"ש הרב יד מלאכי דף קצ"ב ע"ג:

ודע דהגאון הר' נודע ביהודה ח"א א"הע כת' דאם עברו ובירכו בלי עשרה מאי דהוה הוה אבל מהיות טוב יעמדו לפני חתן אחר ויכוונו לצאת ע"כ מזה מוכח דלא נקטי כמור"ם בזה לעשות מעשה לכתחילה וכן הרשב"ש סי' רצ"ג לא מצא תיקון לזה כשאין שם עשרה אלא כשלא נמצא סופר לכתוב כתובה או שיש אבל אין כאן עדים היודעים לחתום מצא תיקון קחנו משם והביאו בס' זכור לאברהם ח"ג ובס' ערך השלחן א"ה סי' ס"ו ובספר שבט בנימין דף נ"א ע"ג:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה