אור ברסלב
ויקרא אברהם אבן העזר › סימן טז

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אבן העזר · סימן טז

סימן טו

ראיתי ונתון אל לבי לכתוב איזה פרטי דינים מענייני כתובה הנצרכים ושכיחי כמה זמנין:

א' אשה שאבדה שטר כתובתה והבעל ממאן לכתוב לה אחרת כראשונה אלא לפחות ממנו גוזרין עליו בחרם שיכתוב לה אחרת כראשונה מהרי"קו שורש ק"ז הביאו הב"י סי' ס"ו וכנ"הג שם הגב"י אות כ"ה כתב מהרדב"ז הנ"מ בדליכא עדים כמה היתה דאם יש עדים והוא מודה שנאבדה ולא פרע לה ולא מחלה כותבין לה בע"כ:

ב' אם אין עדים והוא אומר הוא החביאה אותה או איבדה אותה בידים משביעין אותה או מתרימין עד שתודה ואם לא הודית כותבין לה בפחות שבקרובותיה וכן אם אמר איני יודע אחר שיקבל עליו נח"ש כותבין לה בפחות שבקרובותיה ובאם שניהם טוענין בבריא ישבע לה היסת ואם מודה ישבע שבועת התורה כנ"הג ס"ק הג"הט ממהרשד"ם:

ג' אם האשה אינה כאן יעשו כמאמרו הרב יד אהרן שם מהרשב"ץ ח"ב סי' קע"ג:

ד' אם נאבדה כתובתה וכתב לה אחרת פחותה מהראשונה ואח"ך נמצאת ובתחילה לא מיחתה אם השניה כתובה בסתם שלא הזכיר נדוניא ותוספת אלא משום דאסור לשהות עם אשתו בלא כתובה לא מבעיא שהראשונה גובה אותה אפילו לא נמצאת אם אין כאן הכחשה ביניהם אלא אפילו שאומר שכבר נמחל שעבודה לאו כל כמיניה ואם מבואר בכתובה נדוניא ותוספת וידעה וקבלה כבר נמחל שעבוד הראשונה הרב יד אהרן שם מהרב מוצל מאש:

ה' אם הפקידה כתובתה ונאבדה אם יש עדים כותבין לה אחרת הרי"ף בתשובה סי' רנ"א וכן אם נמצאת קרועה ביד האשה והבעל מודה כותבין לה אחרת הרשב"א ח"א סי' תש"ח:

ו' אם לא היו חתומים עדים בכתובה אם היא גרושה נאמן הבעל לומר פרעתי ואם היא אלמנה אין היורשין יכולין לומר שמא פרעה דהו"ל כהלואה בתוך זמנה כנ"הג ס"ק ממהרש"ך ואע"ג שדחה דבריו סיים ואולי שדינו דין אמת:

ז' אם אין כאן אלא עד אחד בכתובה ויש ע"א בע"פ לכ"ע גובה מהיורשין ואם אין כאן ע"א פלפל בהסכמה והעלה מכמה טעמים שאם היא תפוסה אין להוציא מידה כנ"הג סי' צ"ו מהרדב"ז ח"א סימן ע':

ח' כתובה שחתמוה העדים בכתב נוצרי אלא שע"א חתם בכתב עברי וגם הבעל חתום בה הכשיר אותה מהרש"ך רמזו כנ"הג סימן ס"ו הג"הט אות כ"ו ושם כתב דאם אין כאן רק חתימת הבעל אינו כלום ועיין להמש"ל פי"א מה' מלוה ולוה:

ט' אם נמצאת הכתובה קרועה לשנים ונמצא חצי התחתון שיש בו השמות והסך והעדים אין להגבות בה הריב"ש סי' שפ"ג ועיין הרשב"ש סי' רנ"ו ושם סי' רמ"ד נתן תיקון לכתובה שחתמוה קרובים ועיין לו עוד שם סכ"ו וסרכ"ו:

י' אם נמצאת הכתובה כתובה על נייר בלתי כפל נייר מאחריו כשרה כן יש ללמוד מהרב מט"ש שכ"כ מהרב ב"ד גבי שטר:

י"א אם נמצא בכתובה טלאי ובאם צוה הבעל שתגבה כתובתה ותוספת כמנהג אעפ"כ טענינן ליתמי שמא כתב לה כתובה קטנה ועליה צוה כנ"הג ס"ק ממהרשד"ם סי' קמ"א:

י"ב אם צוה הבעל אני יודע שאין כאן שיעור כתובה וגם פחות הרבה אע"פי שמתה ולא נשבעה יורשיה יורשין כתובתה כנ"הג סימן צ"ו הג"הט מכמה רבוותא:

י"ג אם הודה היורש שיש לה כתובה ואז מכרה אותה ומת היורש אח"ך המכירה קיימת שם ס"ק ממהרמ"ג:

י"ד אם לא נתבאר בכתובה מה שהכניסה לבעל וגם לא נתבאר התוספת רק כתבו סתם ונ"מ אם מרדה ותפסה משערין כמה ראוי לתת לה נדוניא והשאר תוספת הרדב"ז ח"ב סי' רע"ב ורמזו כנ"הג סע"ט:

ט"ו אם לא רצה אבי הכלה לתת לחתנו תשלום הנדוניא כופין אותו כדרך שכופין על המלוה הרשב"ץ ח"ב סי' רס"ב והרשב"ש ב"ר מניה דמר סימן רפ"ג ותל"ד ותצ"ה ובספר עדות ביעקב סימן ל"ז האריך בזה:

ט"ז אם כתובתה ביד אחר ונתנה אותו במתנה אינו כלום דבעינן כ"ומ וגם אם כתבה מה שאגבה מכתובתי נתון לך אינו כלום דרכי נועם ח"מ סי' י"ג ורמזו ה' יד אהרן סי' ק"ה ואם המתנה על הקרקע שהכניסתו לבעלה ונכתב בכתובה גם אם יש כאן כתיבה ומסירה אינו כלום זרע יעקב סי' נ':

י"ז אם יש עדים שנשרפה כתובתה או נאבדה גובה אותה מור"ם סי' ק' ומהרי"ע הביאו הרב יד אהרן שם כתב בנשרפה דוקא אבל בנאבדה יש חילוק בין אם היא בידה או ביד קרוביה ורמז כן מכמה רבוותא ושהרב ב"ש כתב אם אמר הבעל שכתב לה אחרת נאמן ועיין להרשב"ץ ח"ג סי' קנ"ד ולהר"ש צרור שם סימן ח"י ואם ידוע שהקרובים גנבוה עיין להרב עדות ביעקב סי' ר"ה:

ח"י נוסח כתובה דא דארכיסא בטור והב"י ובהלבוש סי' ס"ו ובמוחלת בטור שם וכתובה העומדת לימחק רשב"ץ ח"ב סי' ר"ך ובניקבה או נקרעה קרע הפוסל זכ"ל ח"ב:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה