ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
אבן העזר · סימן טו
מעשה שהיה באלמון אחד שהיה לו חופה ביום עש"ק שהוא יום תענית עשרה בטבת. האמת שמור"ם כתב בסימן תק"ג ואם חופה ביום התענית בע"ש נוהגין להתפלל מנחה ולקרות ויחל ואח"ך עושין החופה וכתב המג"א ונותנין לתינוקות לשתות עיין סי' תקע"ב ע"כ. הנה ידוע דמרן בזה סותר עצמו מ"ש שם דבמילה בט"ב מטעימין לתינוק והוא כהתו' והמרדכי מרשב"ם וכ"כ הרדב"ז ח"ב סי' שפ"ה ובסי' תרכ"א פסק דבי"ה מברכין בלא כוס וכן בי"ד סי' רס"ה כתב דבי"ה ובד' צומות מברכין בלא כוס מיהו בג' צומות מהם שהיולדת אינה מתענה יכול לברך על הכוס ותטעום ממנו היולדת ע"כ. והוא כהגאונים והרי"ף והרד"א מהרמב"ם וכ"ד הרשב"א כ"כ מהרי"ף כמ"ש הב"י שם ולדידהו אם אדעתא לשתות התינוקות הוא ברכה לבטלה וכבר העירו בזה רבנן בתראי על מרן בזה ומילה וחופה שוים דבשניהם לא נזכר בש"ס בהם כוס וכמ"ש הרשב"ץ ח"ג סי' ס"ה וסי' ע"ט וכהגאונים ודעמייהו נקיט הפר"ח וכמ"ש הרב חיד"א בשיו"ב לי"ד שם והסכים דיתנו לתינוק שהגיע לחינוך ע"כ וכן צוינו לעשות: