אור ברסלב
ויקרא אברהם אבן העזר › סימן ח

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אבן העזר · סימן ח

סימן ז

המנהג בפה העירה יע"א שהחתן עצמו מברך ברכת אירוסין וכמ"ש מז"ה בספרו מעשה רקח ח"ב הנדפס מחדש בהל' אישות וקשה עלי הדבר דלפעמים כשיהיה ע"ה צריכים אנו להקרותו מלה במלה מה גם בהזכרת השם יותר ויותר קשה ועין רואה ואוזן ששמעה שבשאר מקומות מברך החזן וכ"ה בארצות החיים וכן בדמשק ואריך למעבד הכי שכן ראיתי בש"ות הגאונים הנקרא שערי צדק שער א' סי' מ"ה שכתבו אע"ג דבעי למימר אשר אסר לנו וכו' כי קאמר שליח ע"י הארוס ש"ד ואין צריך הוא עצמו לברך מידי דהוי הש"ץ שפורס על שמע ויורד לפני התיבה ובכ"מ שלוחו של אדם כמותו ע"כ ועיין במור"ם סימן תרצ"ב גבי מגילה ובי"ד סי' רס"ה גבי מילה ובכל הברכות קי"ל דאחר מוציא י"ח לחבירו לבד מברכת הנהנין דלא סגי אם לא יהנה עמהם כמ"ש הטור וש"ע סימן רי"ג ודע"ג וכן ראיתי בס' פחד יצחק אות ב' שכתב מהסמ"ג בעשין ס"ח שבמערב מברך החתן בעצמו ושהרב ב"ש כתב מה שנהגו לברך אחר לא מפני הבושה בלבד אלא מפני שהיא ברכה לכללות ישראל ולא להחתן עצמו וכנ"הג סי' ל"ד הביא מהסמ"ק מפני הבושה ומשום יוהרא כשהוא מברך בעצמו שכ"כ המרדכי או ששבחן של ישראל היא וסיים כנ"הג שם שכ"כ הט"ז בי"ד אבל בס' נחלת שבעה דף ל"ג ובס' משחא דרבותא שם לא כתבו אלא טעם בושה. וידעתי בי'ני ידעתי שפשט דברי הרמב"ם משמע דהחתן עצמו מברך וכמ"ש הלח"מ בספ"ג מה' אישות מ"מ אין קפידא ודברי הסמ"ג הנז' הזכירם בהג"מיי דכתב ובמערב מברך החתן אבל במלכיות אלו אחר מברך וסיים וכן הנהיג מורינו שיחיה וכן כתב לו בתשובה שבזה הוא רואה מנהג אבותינו וטעם כעיקר בנ"ד שכתב הט"ז סימן רס"ה מהב"ח בברכת היין דמילה דלעולם המוהל מברך אותה קשה בעיניו שלפעמים המוהל ע"ה ולא די שאינו מבין אלא שמדלג ומחסר תיבות ע"כ מה גם כשאנו מקרין אותו גרע ביותר ולכן הנהגנו מכאן ולהבא שלא יברך החתן אלא אחר שיודע וכ"ז בברכת אירוסין אבל שבע ברכות לכ"ע לא יברכם החתן כמ"ש בס"הק השומר אמת מהר' חיד"א בח"ש ח"ב מהרמב"ם בתשובה והבאתי אני הדל שם מלשון התיקונים ועתה ראיתי שכ"ה בזהר ח"ב דף מ"ד וז"ל דקאמר כחזן דמברך להכלה בשבע ברכות:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה