אור ברסלב
ויצא יצחק לשוח - א האדם עולם קטן

ויצא יצחק לשוח - א

האדם עולם קטן

ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל

לאחר עקידת יצחק התברך אברהם אבינו "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו" ודרשו חז"ל כשישראל עושין רצונו של מקום הם משולים לכוכבים, וכשאין עושין רצונו של מקום משולים הם לעפר. רואים מזה שאין הבדל במספר בין הכוכבים לבין עפר הארץ (כמות הכוכבים וכמות עפר הארץ שווה). והנה בזמן שעם ישראל עושים רצונו של מקום נמשלו לכוכבים פירושו, שאף אומה אינה יכולה לגעת בעם ישראל ולהציק להם כשם שאי אפשר לגעת בכוכבים. וכשאין עושים רצונו של מקום נמשלו לעפר הארץ, פירושו שעם ישראל יורדים מטה מטה ואז הם גרועים אפילו מהבהמות של הגויים, והוא ממש ביטוי מהיפך אל היפך, שכשישראל עושין רצונו של מקום הבהמות של ישראל חשובות אצל הגויים יותר מנשותיהם של הגויים, ולכן אסור להשאיל להם בהמות, וכשאין עושין רצונו של מקום נחשבים ישראל אצל הגויים פחות אפילו מבהמותיהם של הגויים.

ובאמת מה שנראה לנו שאנחנו רואים את הכוכבים אין זו ראיה נכונה כלל, לדוגמא: השמש היא פי מאתים מכדור הארץ, ויש כוכב שהוא פי אלפיים ארבע מאות מהשמש, ובכל זאת אנחנו לא רואים את הכוכב הזה, סימן שאנחנו לא רואים נכון את הכוכבים, וככה ג"כ בעפר הארץ, האדמה לא כ"כ עמוקה, והסימן הוא שכשרוצים לחפור רואים שאחרי תשעים מטר מגיעים למים, ככה עושים היום מקוואות בלי אוצרות, פשוט חופרים ומגיעים למי תהום והנה יש לך מקווה, רואים שברכת "רוקע הארץ על המים", שמברכים בברכות השחר היא לא תיאוריה אלא זה דוקא, כלומר הארץ יושבת על המים והמים יושבים על האוויר, (והסיבה היא שלפי האמת חשיבות הדבר זה המשקל הסגולי שבו, באוויר יש משקל סגולי הכי כבד כי הוא רוחני, ולכן האוויר הוא הכי בסיסי וחשוב על מנת לחיות) א"כ רואים שהראיה שלנו אינה נכונה כלל.

ומובא ברמח"ל שהכוכבים הם צינורות השפע והעפר הוא הכלים של קבלת השפע, וע"כ מספר כוכבי השמים הוא כחול אשר על שפת הים, וזה לא סתם שכמספר הכוכבים כך יש גרגירי חול על שפת הים, אלא הענין הוא שכל כוכב משפיע על גרגיר חול מסוים. ואם הבעש"ט אמר פעם שהוא זוכר איזה כבשה הוא היה בעדר של יעקב אבינו, והוא זוכר מי עמד לידו במתן תורה, ורבי נחמן מברסלב זוכר מה שהיה עמו בבטן אמו וגם לפני כן, אז אם אברהם אבינו יגיע לפה הוא יכול לומר לנו בדיוק על כל גרגיר חול איזה כוכב משפיע עליו. וזהו שכוכב נוטריקון כ"ו כ"ב, שנרמז בו שם הוי"ה וכ"ב אותיות התורה שבהם נברא העולם, כי כל העולם נברא במאמרות שה' אמר במעשה בראשית "ויאמר ה'". וכמו שאמרו חז"ל במסכת אבות "בעשרה מאמרות נברא העולם", כלומר ה' דיבר אותיות ומהם נברא העולם, כוכב כ"ו זה שם הוי"ה כלומר שהשי"ת דיבר "כב" אותיות ומהם נברא העולם, ועל כן הכוכב הוא צינור של השפע, ולכן פעם היו עובדים את הכוכבים, וזה ענין עכו"ם ע'ובדי כ'וכבים ו'מ'זלות, כלומר הם לא היו טיפשים אלא הם ידעו שבכוכבים באמת יש כוח השפעה, אך כפרו בזה שה' הוא המשפיע, הטעות שלהם הייתה, שלמעשה הכוכבים הם רק שליחים ואין בהם כוח משל עצמם, אלא הם רק צינור להורדת השפע.

והנה כתוב בפסוק מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא, ורואים מפסוק זה שיש שני דברים מיוחדים בכוכבים, שיש מספר לכוכבים ולכל כוכב יש שם, ואילו בעפר אף שיש לו מספר לא מצאנו שיש לכל גרגיר שם בפני עצמו, ופשוט הוא שודאי לכל דבר בעולם יש לו מספר שמכוון בדוקא, אבל שמות זו מעלה יתרה ממספר כללי, כמו שרואים שרק לבני אדם יש שמות, לחיות אין שמות. לדוגמא: לכל הפרות שיש בעדר יש מספר, ויש להם גילוי כבוד ה' בעולם כפי עניינם, אך זה עניין כולל, כלומר לכל הפרות ביחד יש להם מטרה לגילוי כבוד ה' ולא לכל פרה בפני עצמה, אף שלכל פרה יש כדוריות אדומות שהיא מקבלת מחדש בכל רגע ובודאי זה לא בחינם, כי זה נס אינסופי, על כל פנים לא אומרים זאת פרה וזאת פרה, אלא יש חשבון כללי כמה פרות יש בעולם, כמובן שכל פרה צריכה להיות כפי התיקון שלה אבל היא נחשבת במספר כללי, לכן אין שמות לפרות, כי אין הבדל בין אחת לשנייה הם אותו הדבר, שמות נותנים כאשר אני מחלק בין אחד לשני. וכן לדוגמא, יש כאן כמה שולחנות, זה לא משנה לי איזה שולחן ישמש אותי כרגע, השולחן הזה או השולחן הזה, לשולחן אין שם כי לא אכפת לי איזה שולחן ישמש אותי, העיקר הוא שהשולחן יעשה את הפעולה שלו להחזיק את אשר עליו, מה שאין כן לגבי בני אדם, כל אדם הוא מיוחד בפני עצמו, לכן קוראים לאנשים בשמות, גם לגבי כוכבים זה אותו הדבר, מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא הקב"ה קורא לכוכבים שמות, פירושו של דבר כל כוכב שונה מהשני, לדוגמא: בגלקסיה יש עכשיו שלושים מליון כוכבי קרח, זה לא סתם מספר כללי אלא יש כוכב פלוני ויש לו סיבה, ויש כוכב פלוני ויש לו סיבה, לכל כוכב יש שם פירושו לכל כוכב יש תפקיד שונה מחברו ויש לו יחוד בפני עצמו.

"לכולם שמות יקרא" השם מבטא את ההבדל בין הפרטים, אם יש שמות נפרדים לפרטים שלפנינו פירושו שהפרטים שונים אחד מהשני. כאשר אין שמות נפרדים, פירושו הכל אותו הדבר. הנאצים ימש"ו בשואה עשו מספרים ליהודים, בשביל להראות שכל היהודים הם אותו הדבר כמו בהמות ח"ו, הנאצים אמרו כך: אם אתם חשובים יש לכם שמות, אם אתם לא חשובים אתם מספרים, מספרים זה כמו בהמות, ולכן לקחו את היהודים בקרונות של בהמות. הנאצים ימש"ו רצו לכפור בדבר הזה שכל אדם יאמר "בשבילי נברא העולם", את זה הנאצים חשבו לעקור, עמלק לא מבין מה הפירוש "בשבילי נברא העולם", הוא לא מבין איך יכול להיות דבר כזה, אך באמת כתוב בגמרא "חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם" כי האדם הוא עולם קטן.

מתי האדם הוא עולם קטן? אם האדם משמש את העולם כמו שהעולם משמש את האדם זה נקרא עולם קטן. מה הפירוש? מה העולם עושה למען האדם כשאדם קם בבוקר כל העולם משמש אותו, הוא רוצה ליטול ידיים יש לו מים, אפילו האוויר משמש את האדם. ואפילו יותר מזה, לא צריך לומר מה העולם משמש את האדם, אלא אפילו מה האדם משמש את עצמו, לדוגמא: אדם קם בבוקר ואומר "אני רוצה ליטול ידיים" והנה מיד הוא נוטל ידיים בקלות, אבל האם האדם יודע איזה כשרון עצום זה ליטול ידיים? הרי אנחנו לא יודעים בכלל את התיזמונים של כל המערכות בגוף שנדרשים בשביל נטילת ידיים, אם לא היה "המרכז בקרה" שבמוח שמתזמן את הנטילת ידיים בתזמון אינסופי על אלפיות השנייה שאנחנו בעצמנו לא חשים את זה שום פעולה לא הייתה מסתדרת, התזמון הולך על אלפיות שנייה עד שהאדם בעצמו לא שם לב לזה בכלל, זה תזמון אוטומטי.

קורה לפעמים מצב שאדם עומד באוטובוס ונרדם, פעם נרדמתי באוטובוס בין עירוני ועמדתי ליפול, וליפול פירושו לשבור את הראש כי זה היה ליד המדרגות של הנהג, בדיוק אז ממש בשנייה האחרונה, התעוררתי והמוח נתן שווי משקל, מי הודיע את זה למוח באותה שנייה? זה אלפית השנייה. לפעמים קורה שהנהג פותח את הדלת ואפשר ממש ליפול לכביש, כמה פעמים ניצלתי מזה ממש בנס, ממש ברגע האחרון תמיד ניצלתי, מה הפירוש בזה? אלא המוח שולח הודעה: "השווי משקל לא פועל פה, תקום", וזה ממש אלפית השנייה, מי שישים לב יראה שזה ממש כך, כפסע בין ההצלה לבין ליפול ולשבור את הראש, זה תזמון ממרכז הבקרה שבמוח, שאומר: "אין פה עכשיו שווי משקל אז תקום, ואם תישאר באותו מצב תיפול". וכל זה בתת מודע בלי ידיעה בכלל, כי מרכז הבקרה שבמוח עובד בלי ידיעתי בתת מודע, וכמו שאדם בן שנה ג"כ הלב והמוח שלו פועלים והמרכז בקרה שבמוח ג"כ עובד בתפקוד מלא אעפ"י שהוא לא יודע שהוא נמצא בכלל בעולם, והוא לא מודע לעצמו, בכל זאת כל התזמונים פועלים באופן מדויק להפליא, זה נקרא שהעולם משמש את האדם.

אדם שמשמש את העולם כמו שהעולם משמש אותו, זה נקרא שהוא בכלל העולם והוא זה שיכול לומר בשבילי נברא העולם, אבל אדם שהוא משמש את עצמו הוא לא יכול לומר "בשבילי נברא העולם", כי הוא לא דומה לעולם שהרי העולם משמש את כולם, ואילו הוא לוקח את הכל לעצמו. ואדרבה למעשה הוא בעצם הורס את העולם.

זה מה שהנאצים ימש"ו לא הבינו שעל כל יהודי נאמר בשבילי נברא העולם, הם לא הבינו שכל אדם הוא אחד ייחודי, ולכן הם נתנו מספר לכל אחד ולא התייחסו לשם שלו, הנאצים הורידו את השמות מעם ישראל. היה לי חבר מבוגר מבני ברק שעבר את השואה, הוא סיפר לי שהוא לא זוכר את השמות של הילדים שהיו לו שנהרגו בשואה, הוא פשוט לא זוכר, הם שחקו את השמות מהעולם, פירושו של דבר הם אמרו שאדם זה מספר ח"ו, זה הגדר של עמלק-עמלק אומר אדם זה מספר. לדוגמא: אחד שואל, כמה חיילים יש לך מאה או מאתים? אבל האמת היא שכל חייל יהודי הוא בפני עצמו, לכן אסור לספור את עם ישראל מפני שכל יהודי ויהודי הוא עולם בפני עצמו, ולכן לא שייך לספור את עם ישראל. לספור פירושו ערך מספרי, וערך מספרי פירושו לאבד את החשיבות הפרטית של כל דבר. ולכן יש מאן דאמר בגמרא שסובר שכל דבר שסופרים אותו לא בטל ברוב.

נחזור לדבר שהתחלנו בו, הכוכבים הם צינורות השפע, והעפר הוא צינורות קבלת השפע. וזה שאנחנו אומרים בקדושה דסידרא "קדוש קדוש קדוש", ואח"כ מתרגמים את זה: "קדוש" הראשון -"קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה" כנגד הכוכבים, "קדוש" השני- קדיש "על ארעא עובד גבורתה" כנגד העפר, "קדוש" השלישי- "קדיש לעלם ולעלמי עלמיא" זה קדוש המחבר בין שמים וארץ (כוכבים ועפר). "קדוש" הראשון כנגד בית ראשון כנגד אברהם אבינו, "קדוש" השני כנגד בית שני כנגד יצחק אבינו, "קדוש" השלישי מחבר שמים וארץ דהיינו אומר הרמח"ל זה חיבור בית ראשון ובית שני כנגד יעקב. "קדיש לעלם ולעלמי עלמיא" ה"קדוש" השלישי מגלה יש כוכבים ויש עפר וצריכים לחבר את הכוכבים ביחד עם העפר, שהכוכבים ישפיעו בעפר כלומר החלק הרוחני של העולם העליון ישפיע בדבר הגשמי, בכלי הקבלה, בעפר. כל זה דברי אגדה והם נכונים, אך מה שזה נוגע אלי זה לחזק את האמונה. עכשיו אני שומע שלכל כוכב יש קישור לגרגיר חול מסוים, כל גרגיר חול מקבל השפעה מכוכב אחד זה מפחיד מאוד, זה מראה את התזמון האינסופי שבאינסופי שבבריאה וזה מחזק באמונה.

אך יש גם מוסר השכל שניתן ללמוד מזה, והוא: אם אני אומר שכל כוכב משפיע לעפר, אז עכשיו נתבונן מה ההפרש בין עוה"ז לעוה"ב, הכוכב הזה יכול להיות גדול פי מאתים ארבעים מהשמש, והכוכב הזה מרמז על שם הוי"ה (שהוא בגימטריא כ"ו) ועל כ"ב אותיות התורה כמו שהזכרנו, והנה כשהוא מגיע לארץ מי מקבל אותו? גרגיר של חול, כזה דבר גדול והנה מקבל אותו גרגיר אחד של חול, כי כשהאור הגדול הזה נמצא למעלה- הוא כוכב, אך כאשר הוא מגיע למטה- הוא בסך הכל גרגיר של חול, כי זה היחס בין העוה"ז לעוה"ב. אם עכשיו אני מרים פה למטה גרגיר של חול, שם למעלה הרמתי כוכב שלם. וזה הן לטוב והן להיפך ח"ו, הן לטוב דהיינו שכל מצוה שאני עושה כאן אפילו שהיא בסה"כ נראית לך גרגיר של עפר כלומר שנראה דבר פשוט, אבל באמת למעלה הוא כוכב גדול. לדוגמא, אדם אומר "בסה"כ עניתי אמן על ברכה", דע לך שהאמן הזה הוא כוכב שלם, זה לא עפר קטן אלא גרגיר של חול זה כוכב שלם. ואם ח"ו לא עניתי אמן לברכה, זה לא סתם הפסד, אלא זה הפסד שבהפסד, כאן זה הפסד שנראה כגרגיר עפר, ושם זה הפסד של כוכב שלם.

כל דבר ודבר שעושים בעוה"ז, כל כוונה, כל הזכרת שם השם, כל שבירת מידות, כל מניעה מלשון הרע שכ"כ קשה להינצל ממנו עד שהיום בכל פרוזדור שעוברים שומעים לשה"ר, וכן כל פרישה משנאת חינם, כל דבר כזה נראה כאן כעפר, אך באמת שם למעלה זה כוכב גדול. הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל היה אומר השמש הזאת שקמה בבוקר והגיעה לאמצע היום בצהרים, אתה יודע איזה מסלול היא עברה בשמים כדי להגיע לכאן? מהבוקר עד הצהרים כמה מאות אלפי קילומטרים היא עשתה, וכמה מאות קילומטרים כדור הארץ עשה, בשביל להגיע לנקודה הזאת באמצע היום, לגבינו זה רק צל בסה"כ, צל של בוקר וצל של צהרים לנו זה אותו הדבר, אבל האם אנו יודעים כמה אלפי ומיליוני פעולות נסיעות ומסלולים שנעשו בשמש ובכדור הארץ כדי להגיע לדבר הזה שהשמש תעמוד כאן באמצע היום?! בבוקר השמש זרחה, אתה יודע מה זה שהשמש זרחה אדם קם בבוקר ואומר "בוקר טוב", האם אתה יודע מה עומד אחרי "הבוקר טוב" הזה? עומדים מאחורי זה כ"כ הרבה קילומטרים ושנות אור והכנות אינסופיות בכדי שיגיע הבוקר טוב הזה, ואצלנו הכל נראה כדבר פשוט.

אדם ב"ה מרגיש טוב, ואומר "ב"ה אני מרגיש טוב", אתה יודע מה עומד אחרי המילים האלה "אני מרגיש טוב"? מברכים בכל בוקר "פוקח עורים" והפירוש של הברכה הזאת הוא שמקבלים כל רגע ורגע אור לראות, עכשיו במוח עובדים מליוני מרכזי בקרה כדי שהכל יתפקד כראוי, זה נקרא "מרגיש טוב", אדם יודע איזה משקל כבד יש מאחורי המילים האלה "אני מרגיש טוב"?! ולכשנתבונן הרי זה נשמת כל חי תברך את שמך, שאומרים בשבת.

אך נשאלת השאלה אם השי"ת רוצה להחיות אותי והרי הוא כל יכול, ויכול ג"כ להחיות אותי בלי אוכל א"כ למה אני צריך את האוכל? המכשור של הגוף הוא אינסופי, ואנשים שואלים למה צריך את כל זה? אלא התשובה היא שהאדם הוא עולם קטן, וכמו שהעולם הוא אינסופי (כפי שראינו לעיל) כך גם האדם שהוא כנגד העולם, נברא דווקא במערכת אינסופית. אבל לנו קשה לקבל את התשובה הזאת: בסדר, אני עולם קטן, ובכל זאת אני לא מבין למה ה' היה צריך לברוא בי במוח "מרכז בקרה" כזה שהוא אינסופי, אם בורא עולם רוצה להחיות אותי הוא יכול גם בלי כל זה, למה אני צריך את כל זה? והתשובה באמת היא כי האדם הוא עולם קטן ולמה זה לא מספק אותי? מפני שהתשובה הזאת מספקת רק את מי שהגיע לדרגה הזאת, מי שבאמת מבין שהאדם הוא עולם קטן אותו מספקת התשובה שהאדם הוא עולם קטן.

נבין את הדברים במשל, מכונה ענקית בעלת אביזרים אינסופיים שיש בה שיכלול אינסופי, במכונה הזאת יש מיקסרים אדירים וגלגלי שינים שאחד נכנס בשני באופן מתוחכם ביותר, והנה מגיע אדם שרואה את המכונה הזאת, והוא כולו מתפעל ממנה. לעומתו, מגיע חקלאי פשוט והוא לא מבין ממה מתפעלים, אומרים לחקלאי הזה "תשמע המכונה הזאת היא מחשב, כל מה שאתה חושב היא מעלה על הכתב, אבל אותו חקלאי לא יודע מה זה מחשב בכלל, והוא שואל ירקות היא מוציאה? אני יודע שאם המכונה תביא לי שתי ירקות זה יותר טוב. כי החקלאי הזה לא מבין מה המכונה הזאת. אבל אם יבוא אדם שמבין במכשירים, הוא לא ישאל שאלות, הוא יבין טוב מאוד מה המכונה הזאת ומה העוצמה שלה, ומה הכסף שהושקע בה, הוא מבין מה ההתפעלות מהמכונה הזאת.

כך הוא בנמשל, אדם שלא יודע מה זה עולם קטן, הוא שואל "אבל בכל זאת, למה צריך את כל הבריאה האינסופית שבי"? אבל אדם שמבין מה זה אדם, הוא לא ישאל אף שאלה כי הוא מבין שאדם זה עולם קטן, זה מה שאומר הרמח"ל במסילת ישרים "אם תכלית בריאת האדם היה לצורך העולם הזה, לא היה צריך מפני זה שתנפח בו נשמה כ"כ חשובה ועליונה שתהיה גדולה יותר מן המלאכים עצמם, הרמח"ל מדבר על הנשמה כי הרמח"ל ידע מה זה נשמה, אבל אנחנו שלא יודעים מה זה נשמה אנחנו מדברים על הגוף, וע"כ אדם שהגיע לדרגה שיודע מה זה אדם, הוא מבין מה זה "אדם עולם קטן".

תוכן העניינים

ויצא יצחק לשוח - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה