אהבת חינם
האמת היא שאין מושג של אהבת חינם, יש רק מושג של שנאת חינם, כי חייבים לאהוב כל יהודי ויהודי, אבל איך אני יכול לזכות לאהוב כל יהודי ויהודי "אהבת ישראל"? הדרך להגיע לאהבת ישראל היא על ידי התבוננות כזאת אם אני קיים בעולם ויש עלי 'בוס' את הקב"ה, אז יש את המעשה שאני חייב לעשות כגון תפילין, שבת, ציצית, ומזוזה וכו', ויש גם אותי "בעל התאוה", ולכן אני ירגיש עדיף על החבר שלי, אך אם אני יודע שאני לא מאן דאמר אלא כל שנייה ושנייה אני נברא יש מאין אז יש רק את הקב"ה.
בשואה כששתי אנשים הלכו לההרג היה להם הרבה אהבת ישראל, כי בכל זמן רגיל (לא בשואה) האדם חי בצורה שהקב"ה בוס עליו, וממילא אני קיים וגם ה' קיים, ולכן אין לי אהבה ליהודי השני החבר שלי, כי מה שיש ביני לבין חברי נקודה מסוימת דומה שאנו בנים של הקב"ה זו רק תאוריה, אני איש עסקים, והחבר שלי פועל נקיון, לכן אין לי שום אהבה אליו, אבל בשואה כולם נהרגו רק בגלל סיבה אחת שהם יהודים, בשואה לא היה שום תואר אלא כולם יהודים, וממילא אם אנחנו יהודים יש ביננו מכנה משותף כולנו בני אב אחד, ממילא יש אהבה גדולה בין אחד לשני, כלומר, אם אני מתבונן בעצמי ומגלה שאני כל שניה ושניה נברא יש מאין, ובכל רגע ורגע הקב"ה מחיה אותי מחדש, הקב"ה לא בוס עלי, אלא הוא זה שמחיה אותי כל רגע ורגע, והחבר שלי הוא באותו מתכונת ממש, גם הוא נברא יש מאין וגם אותו הקב"ה מחיה בכל רגע ורגע, אז יש בינינו מכנה משותף ואנחנו שווים ממש וממילא יש בינינו אהבה.