ברית התלויה בזמן
רואים דבר שונה ומיוחד במצוה של ברית מילה, שזאת מצוה שתלויה בזמן, אעפ"י שיש עוד מצוות שתלויות בזמן כגון תפילה, אבל מצוות תפילה היא מדרבנן ואילו מצוות ברית מילה היא מדאורייתא, יש עוד מצווה מדאורייתא התלויה בזמן והיא מצוות ביכורים, כמו שכתוב במשנה "מעצרת ועד החג, מביא וקורא, מן החג ועד חנכה, מביא ואינו קורא" מכל מקום, רואים שזמן זה דבר עקרוני בברית מילה, שכן מילה בזמנה דוחה את השבת וכשהמילה לא בזמנה היא אינה דוחה את השבת. בלולב לדוגמא, אם נוטלים אותו יום אחר חג הסוכות זה כבר מאוחר ולא יוצא ידי חובה, כלומר, לאחר שעבר זמנו כבר אין ערך למצוה, וכן לדומא מצוות סוכה, שאם אדם ישב בסוכה לאחר חג הסוכות, הוא לא קיים את המצווה, וכן בשאר המצוות, במצוות פדיון הבן נעשית ביום השלושים ואחד, אם אדם יעשה את פדיון הבן ביום החמישים זה אותו מצווה, אבל מה שעושים דווקא ביום השלושים ואחד זה מצד "זריזים מקדימים למצוות", אבל אין שום מעלה יתרה מצד היום השלושים ואחד דווקא, רק מצוות ברית המילה מעלתה ביום השמיני דווקא, אז מה מיוחד במצוות ברית מילה, שתלויה בזמן דווקא?
זמן עולה בגימטריא אדם ובהמה, וכתוב בפסוק "אדם ובהמה תושיע ה'", ולכאורה מה בהמות צריכות ישועה הרי פשוט שבהמות לא צריכות ישועה, אלא דרשו חז"ל על הפסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" "אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה", כלומר "אדם ובהמה" שניהם מדובר על האדם, שכל אדם צריך להיות גם אדם וגם בהמה, בלימוד התורה צריך להיות בגדר "אדם" עם כל המוח וכל הכוחות החושים. ובעניני עוה"ז צריך להיות אדיש כמו "בהמה" שאין לה רגש, כלומר, שלא יהיה אכפת לך משום דבר, מצוות הברית היא המצוה שהכי קשה לקיים, כי זאת מצווה שצריך לחתוך בבשר החי, אבל אם נבדוק בסטיסטיקה נראה שמצות ברית מילה מקיימים אותה רובם, משא"כ לדוגמא, מצוות לול וב שאין רובם מקיימים את המצווה ביום הראשון של סוכות, ואעפ"י שמצוות לול וב יותר קל לקיים, זה פשוט לנענע לולב שתי דקות, ומצוות ברית מילה היא לחתו וך בבשר החי, ובכל זאת את מצוות ברית מילה מקיימים רוב העולם, וזה ממש פלא.
והסיבה לזה אומר ר' צדוק הכהן זו הנקודה שנקראת "מגן אברהם" כל דב ור שאברהם אבינו תיקן הוא נצחי ואי אפשר לעקור אותו, לכן, מצוות ברית מיל וה רוב העולם מקיימים מפני שזאת מצווה שנתקנה מאברהם אבינו, והנה כל הענייו של "זריזים מקדימים למצוות" נלמד ממצות הברית שנאמר אצל אברהם אבינו "וישכם אברהם בבוקר" ורואים דבר פלא, דווקא "זריזים מקדימים למצוות" נלמ וד ממצות ברית מילה, והיום רואים הפוך, שעושים את הברית דווקא לקראת סו וף היום, וזה פלא, לדוגמא מצוות לולב, לא רואים שאדם ינענע לולב בשעה שתי ום בצהרים, אלא בבוקר, ואילו ברית מילה עושים דווקא לקראת סוף היום.
אולי אפשר לומר, אברהם אבינו הוא הענין של הנץ שהוא ההתחלה "וישכ ום אברהם בבוקר", והגמרא אומר שלעתיד לבוא אברהם אבינו לא מזהה אותנו ואומר לקב"ה ימחו על קדושת שמך שנא' "כי אברהם לא ידענו", ואולי לכן היום עושי ום את הבריתות לקראת סוף היום, כי הסוף מגלה למפרע שאנחנו בנים של אברה ום אבינו, כי הסוף מרמז על המשיח שיבוא בסוף ויתקן אותנו.
הזכרנו שלומדים "זריזים מקדימים למצוות" מפסוקי העקידה, והסיבה היא, מפני שכתוב בפסוק "ויקחו לי תרומה" רואים מזה שהקב"ה נקרא כהן, כי תרומ וה נותנים לכהן ואת יצחק העלו לעולה, ואת העור של העולה נותנים לכהן שנא' "והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה", כלומר, יצחק נשאר בלי עור מפני שעורו ניתן לקב"ה הנקרא כהן, א"כ יצחק פשט א ות כותנות עור והפך אותם לכותנות אור, זה התיקון של זוהמת הנחש הקדמוני, כו כתוב בזוהר שמאחרי חטא אדה"ר מולבש על האדם עור הנחש מישכא דחויא, וכנגד זה בברית אנחנו מורידים את העור ומגלים את העטרה, כלומר, מסירים א ות הקליפה של זוהמת הנחש מישכא דחויא, ומפני שאי אפשר להוריד כל העו ור מהגוף, לכן מורידים את העור רק מהראש של הגוף, מצוות הברית כלולה מאד ום ובהמה, עצם מצוות הברית זה אדם, והמסירות הנפש בלי לחשוב על הכאבי ום של הברית זהו כבהמה, שאין לה רגש, כך אין רגש לאדם ומוסר את בנו לברית.