אור ברסלב
ויען אליהו נוטף על הכנף בציצית

ויען אליהו

נוטף על הכנף בציצית

שיעור טלית קטן לילדים קטנים

שאלה ב': על מה סומכים העולם שלא תולים הציציות שיהיו נוטפות על הכנף ?

תשובה: בגמ' במסכת מנחות (מ"ב ע"א) למדנו, "כמאן אזלא הא דאמר רב גידל אמר רב ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן, שנאמר על כנפי בגדיהם".

ופרש"י (ד"ה שתהא) וז"ל: "שתהא תולה ומכה על הקרן, כלומר, שיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה בקרן".

ומשמע מפרש"י שכוונת רב שעניין "נוטף על הכנף" הוא, שלא יקשור את הציצית למטה בשפה, והיינו כמו שמיד אומרת הגמ' "כמאן, כרבי אליעזר בן יעקב אמר ר' יעקב אמר רבי יוחנן, וצריך שירחיק מלא קשר גודל". ולמד רש"י שדברי רב ורבי יוחנן היינו הך.

וכן כתב הגהות מיימוניות (פ"א הל' ציצית ס"ק ב') שכן פירש ר"י (על פי גירסתנו בהגהות מימיניות, אמנם בב"י גרס במקום ר"י , רש"י).

וכן משמע לכאורה שכך למדו הרי"ף (דף י"ב ע"ב בדפי הרי"ף) והרא"ש (דף קכ"ז) שהעתיקו את הגמ' ולא פירשו בה דבר.

וכן נראה דעת הרמב"ם (פ"א הלכות ציצית הל' ו') והטור (סי' י"א), שפסקו את הדין שצריך לתלות את הציצית למעלה מקשר גודל, ולא הזכירו עניין של נוטף על הכנף.

אך עיין בכלבו (סי' כ"ב) אורחות חיים (הל' ציצית סי' י"ז) והרוקח (סי' שס"א) שפירשו שכוונת הגמ' שצריך לתלות הציצית "באורך" הטלית ולא ברחבו.

וכן כתב הגהות מיימוניות (שם) בשם הרא"ם (יראים השלם סי' ת"א), לתת הציצית באורך הציצית ולא ברוחבו דבעינן שתהא נוטפת על הכנף, פירוש תלוי על הקרן ואי הוי ברוחבו לא הוי נוטף, שהרי כלפי קרקע הוא תלוי. וכן הנהיג מורי מהר"ם לדקדק בו בטלית שיהא הציצית נוטף על הכנף בשעה שמעוטף בו האדם. ויש כנף שהוא תולה הציצית באורכו ויש ברוחבו, הכל לפי מה שמתעטפים בו.

ועיין בתועפות ראם על היראים (סי' ת"א ס"ק י') שמהנימוקי יוסף (דף י"ב מדפי הרי"ף) משמע שמסביר אליבא דרש"י, שג"כ אזיל כפירוש זה, וז"ל הנימוקי יוסף "פרש"י ז"ל, שלא יקשור הציציות למטה בסוף הכנף, אלא מן הצד. בעניין שתהא עומדת בגוף הכנף ומכה על הקרן".

ועיין שם עוד בתועפות ראם שהוסיף שיש לכאורה סתירה בדברי היראים, לפי הסבר הגרד"ל בהגהותיו למסכת מנחות, שבתחילת דברי היראים משמע שמסביר נוטפת מלשון "טפי" יותר על הקרן, דהיינו שירחיק מהקרן, וכמו שסבר רבי יוחנן.

ובהמשך דברי היראים פירש, שנוטפת היינו שנוטף על הכנף, וכהסבר הכלבו ודעימיה. ועיין בתועפות ראם שציין שבספר הע"ש (סי' קכ"ז אות ח') כתב לבאר דברי היראים ע"ש.

ולפי פירוש הכלבו וההולכים בשיטתו יוצא שיש הבדל בין דברי רב לרבי יוחנן. וצ"ל שכוונת הגמ' לדמות את דברי רב לרבי יוחנן. שרב אמר שצריך שיהיה נוטף על הכנף, דהיינו שיהיה מונח הציצית לאורך הטלית ולא לרוחבו, ע"כ לומד ש"על כנפי" היינו שיהיה תלוי למעלה מקשר גודל, כדי שיהיה נוטף על הכנף, כי לולי שיתלה למעלה מקשר גודל א"א לקיים עניין של תליה לאורכו של טלית, וזה בעצם כמו שדרש רבי יוחנן שצריך שירחיק מלוא קשר גודל.

וכנראה שהטעם שלא למדו כפרש"י (כדלעיל בתחילת דברינו) מפני שהוקשה להם פירושו, מדוע שינה רב לשונו ולא אמר כלשון רבי יוחנן "וצריך שירחיק מלוא קשר גודל" לכן למדו, שע"כ רב לא אמר אותו דין כמו רבי יוחנן.

ועיין בשו"ע (סי' י"א ס' ט"ו) וז"ל: "יש אומרים שצריך לדקדק שיתלה הציציות לאורך הטלית דבעינן שתהא נוטפת על הקרן, ואם היה לרוחבו לא היה נוטף שהרי כלפי קרקע היה תלוי".

והנה, הטעם שמרן כתב זאת בשם "יש אומרים", היות ומצינו בזה מחלוקת בין הראשונים וכנ"ל לכן לעניין מעשה חשש להם השו"ע.

ועיין במ"א (ס"ק כ"ד) שכתב "אבל אין קפידא כ"כ לפוסלו בכך".

מלשון המ"א שלא כתב בפשטות "אבל בדיעבד כשר", משמע לכאורה שאין הדבר ברור להכשיר בפשטות. ונראה הטעם לזה, מפני שאולי, לדעת הראשונים שלמדו דין זה בכוונת הגמ', א"כ כמו שהדין שצריך לקשור מעל קשר גודל מעכב, א"כ לכאורה ה"ה בדין זה, שהרי שניהם נלמדים מאותו פסוק. ובגמ' דימו את שניהם. אך מ"מ, סבר המ"א שלעניין מעשה אין הדבר מעכב מפני שרוב הראשונים לא למדו כך, והשו"ע כתב זאת בשם יש אומרים, לכן לעניין דיעבד אפשר לסמוך להקל.

וכן פסקו להקל בדיעבד המשנ"ב (ס"ק ע"ג ובביאור הלכה ד"ה לאורך, בסופו) וכף החיים (אות נ"א).

ומ"מ, עיין שע"ת (אות י"א), הביא דברי החיד"א בספרו ברכי יוסף שכתב וז"ל: "אכן העולם אין נזהרים בזה. ונראה דסומכים על מה שכתב בהגהות מיימוניות שחזר בו המהר"ם, ואמר שהכל נקרא נוטף על הקרן, ולא אמעיט, אלא שלא יקשור הציצית באלכסון על קרן זוית". (מפני שהוא מנהג הקראים, עייו מ"א ס"ק כ"ד).

ועוד הוסיף הברכי יוסף, שסמכו על הפירוש האחר שיש בעניין נוטף על הכנף ע"ש.

וכן נראה שסמכו על סתימת שאר הראשונים, שלא הזכירו דין זה, וכמו שכתבנו לעיל.

ומ"מ נראה שדעת השו"ע לחשוש לדין זה לכתחילה. שהרי בב"י הביא את דברי הגהות מיימוניות בשם המהר"ם שחזר בו וכנ"ל. ומ"מ בשו"ע כתב שיש אומרים שצריך להיות נוטף על הכנף. וכן הרמ"א לא פליג על זה.

וכן משמע שכך דעת המשנ"ב וכף החיים, שאע"פ שודאי ראו דברי השע"ת בשם החיד"א, מ"מ לא הזכירו זאת כלל, אלא אדרבה, כתבו שצריך לחוש לדין זה לכתחילה.

ויתר על כן, כתב המשנ"ב (שם) שדין זה שייך בין בשעת עשיית הציצית, ובין אם אח"כ נשמטו לצד מטה יחזירם. וא"כ כדי לקיים דין זה צריך לעשות כמו שכתב בספר ערוך השולחן (ס"ק י"ט) שכשקושר קשר העליון, יקשרנה מדובק לצד הכנף כדי שתחזיק שם ולא תפול למטה. ואף שע"י זה נתכווץ מעט הכנף ולא יהיה בו קשר גודל, לית לן בה, דכיווץ לאו כלום הוא, כיון שבהתפשטותו יש השיעור, דאזלינן אחרי ההתפשטות.

ודברי ערוך השולחן מקורו במ"א כמובא במשנ"ב (סי' י"א ס"ק מ"א).

ועיין עוד בספר פסקי תשובות (ס"ק כ"ב ובהערות שם), שבספר מקור חיים בסי' זה ובשולחן הטהור (סי' ב') כתבו לעשות כך לכתחילה והידור מצוה יש בדבר, ואע"פ שיש שכתבו לפקפק בזה ולחשוש שמא ע"י הקיפול של הקרן עקב הידוק הקשר הוי ליה כאילו נחתך ונתמעט משיעור, מ"מ כבר כתב ליישב דבריהם באשל אברהם וז"ל: "כיון שהקמט ניכר לכל רואה, וידוע שהבגד שם כאגודל בין תחיבה להשפה, עי"ז אין חוששים". וכן כתב בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רע"ג) דכיון שנכפף רק כנגד הקשר ושאר הכנף כמקודם, בכה"ג ,אין הקיפול מבטל השיעור.

וכן מצינו לגדולי האחרונים שעשו כן, עיין בלקט היושר מנהגי תרומת הדשן (עמ' ח') וז"ל: "קשר העליון של הציצית, קושר בחוזק אל החור עד שנכפף רוחב הבגד לגמרי". ועיין בספר אמרי פנחס קאריץ. וכן בדינים והנהגות (פ"ב אות ז') שכן נהג החזו"א.

ואע"פ שיש שכתבו להימנע מזה (עיין בספר מעורר ישנים ועוד), מ"מ רבים הם שכתבו לעשות כן. וכן במציאות אם לא עושים כך בדרך כלל יורדות הציציות למטה ואז לא מקיימים דין נוטף על הכנף. ועיין עוד בפסקי תשובות (ס"ק ל"ב בסופו עוד טעם להידוק הציצית בכנף).

ונסיים בעוד דבר חשוב. והוא בעניין מה שכתב הביה"ל (ד"ה לאורך הטלית) לדון בעניין שתי הכנפות העליוניות של הטלית גדול, היכן לקשור הציציות. וסיים הביה"ל שמ"מ למעשה, הסכימו האחרונים שיותר טוב שב' הכנפות העליונות ייעשו ברוחבה ולא באורכה.

ועיין בפסקי תשובות (ס' ל"ב ובהערות שם) שבשו"ע הרב, והחזו"א (סי' ג' ס"ק י"ב) כתבו, שבעצם הדבר תלוי בצורת לבישת הטלית, שלפי מנהג רוב העולם אשר מעלים את צדדי הטלית על הכתפים, אזי גם שני הציציות העליונים תלויים לאורך הטלית (היינו היכן שיוצאים אגודת החוטים שבטלית שעשויים לנוי), ואלו הנוהגים שלא להגביה הטלית על כתפותיהם אלא הטלית עוטף כל גופם כולל הזרועות, אזי שני הציציות העליונים צריכים להיות לרוחבה של הטלית (בצד העליון היכן שאין יוצאים אגודת החוטים הנ"ל).

לסיכום: אע"פ, שהנוהגים שלא להקפיד בעניין נוטף על הכנף יש להם על מה שיסמוכו, וכנ"ל. מ"מ ודאי שכל ירא שמים יזהר בזה, כדי לקיים מצות ציצית לכתחילה, שכן דעת השו"ע, וכן נהגו גדולי ישראל. ומ"מ, לדעת כולם, צריך להזהר מאוד שלא יהיו הציציות תלויים באלכסון על קרן זוית, מפני שהוא מנהג הקראים.

תוכן העניינים

ויען אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה