בדין שימוש בשעון גז ליו"ט
שאלה י"א: האם מותר להשתמש בשעון גז (מכני) ביו"ט, שלפני כינונו אינו פועל כלל, וע"י כינון השעון מתחיל לפעול, ומכוונים אותו לשעה הרצויה, וכשמגיע הזמן נסגר המעבר של הגז בצינור, והאש נכבית מאליה?
תשובה: קודם דברינו בנושא זה, יש לשים לב, שכל זה הוא לאותם שמתירים לכבות הגז ביו"ט ע"י שעון, וסוברים שנחשב לכיבוי ע"י גרמא ועל פי ההיתר המובא (בסי' תקי"ד ס' ג') דגרם כיבוי מותר קודם ההדלקה. א"כ האם מותר להם להשתמש בשעון גז הנ"ל?
הנה ידועה מחלוקת האחרונים בעניין כינון שעון יד בשבת כשעמד מלכת.
עיין במשנ"ב (סי' של"ח ס"ק ט"ו,ובשער הציון ס"ק ט"ו-ט"ז) שהביא את דעת החיי אדם (כלל מ"ד סי' י"ט) הסובר שיש איסור תורה למלאותו בשבת, משום מתקן מנא. והביא לזה החיי אדם ראיה מרש"י בעירובין (דף ק"ג ע"א). שאם נפסקה נימא מן הכינור בשבת והוא מגלגל היתד שלמעלה עד שמאריך הנימא ומגיע ליתד שלמטה וכורכה בו, הוי אב מלאכה דמתקן מנא. ולפ"ז י"ל שה"ה במילוי השעון ע"ש.
והוסיף בשער הציון שכן מצדד הפמ"ג (סי' שי"ח אות ע"ח), ושעל כל פנים מדרבנן ודאי אסור (משום איסור מודד) ודלא כהפנים מאירות (ח"ב סי' קכ"ב) שמקל בזה ע"ש.
וראה בשערי תשובה (שם ס"ק ב') דמשמע, דלאוסרים אין הבדל בין יו"ט לשבת.
ומ"מ עיין בספר לוית חן (סי' של"ח אות קי"ב) שהביא אחרונים שדחו ראיית החיי אדם, ושמוכח מהרמב"ן והרשב"א בחידושיהם לשבת (ק"ב ע"ב) שאין בזה לא משום בנין וסתירה ולא משום מתקן מנא, היות ואין צריך לזה אומן, וכן מוכח גם מדברי הריטב"א והר"ן והמאירי (שם) ע"ש.
וכן האריך בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ו סי' לה אות א-ב) . ומ"מ סיים, שלעניין מעשה נראה שיש להחמיר בזה כיון שרבו האחרונים שהסכימו להחמיר בזה ושכן המנהג ע"ש. והוסיף, שאם השעון עדיין עובד ורוצה למלאותו כדי שימשיך בפעולתו, בזה רבו המתירים, והעיקר להקל בזה וכן המנהג פשוט אצלנו ע"ש.
וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב סי' ל"ט ס' ב') שלמעשה יש לאסור בשעון שאינו פועל, והוסיף בשם הפמ"ג לאסור מדרבנן מצד מדידה בשבת ע"ש.
וכן כתב בספר מנוחת אהבה (ח"ג פכ"ד הל' ט"ו) שהעיקר למעשה כהאוסרים בזה, ושעל ידי נכרי אפשר להקל.
והנה לפי זה יש לדון האם יש לאסור מלהשתמש בשעון גז הנ"ל, שהרי גם הוא עשוי משעון שצריכים למלאותו. ולמה יהיה מותר להשתמש בו והרי הסיבה היא רק משום חסכון של הגז.
ומה שמצינו בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סי' ס"ו) שהתיר להשתמש בשעון גז, המעיין שם רואה במפורש שכל מה שהתיר היינו בשעונים שהיו בעבר (וגם כיום הומצא מחדש כעין זה) המבוסס על שעון שבת, דהיינו שהוא מחובר לחשמל מערב יו"ט ופועל ע"י החשמל, ומה שאנו צריכים לעשות הוא רק להזיז דיסקית ומכוונים אותה שכשיגיע לזמן הרצוי יסגור את מעבר הגז. וז"ל שם "שהוא מכשיר המבוסס על שעון שבת, שלפני הדלקת הגז מזיזים את הדיסקית ומכוונים אותה באופן שהרכיב שעליה יעבור ליד ברז הגז לאחר זמן מסויים, לפי הצורך, ואז הוא מפעיל את מנגנון הסגירה, ומעבר הגז נחסם, והאש נכבית מאליה".
וכן בספר אורחות שבת (פ"ח ס' צ"ג) כתב שלדעת החזו"א יש לאסור שעוני גז מכנים, על פי מה שכתב הגרש"ז אויירבאך זצ"ל בספרו (מנחת שלמה סי' ט' עמ' פ"ג) שלפי דעת החזו"א (סי' נ' אות ט') שכתב לאסור עריכת שעון, מטעם, שע"י עריכתו יוצר כוח חדש בהמסובב שידחוק על האופנים שינועו כולם, והעמדתו על תכונה זו הוא בונה או מכה בפטיש. א"כ לפי זה אפשר, שה"ה לעניין צעצועי ילדים שמותחים ע"י קפיץ כעין רכבת ואוטו לשחק בו, יהיה אסור, דאף שהתנועה הנעשית ע"י עריכת הקפיץ היא רק לשעה פורתא, וגם אין זה בגדר תיקון כי אם שימוש גרידא, מ"מ, אם בעריכת השעון סובר החזו"א דחשיב בגלל זה שיוצר בו כח חדש תיקון כזה שיש עליו חיוב חטאת, אפשר דה"ה נמי לשעה פורתא, אע"ג דאין זה חשיב כהעמדה על תכונתו, מ"מ, מחמת הכח החדש שהוא יוצר בו, אפשר שאסור עכ"פ מדרבנן. והוסיף בספר אורחות שבת, ששמע שכן דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א לאסור זאת. ולפ"ז יש לאסור ג"כ לעניין שעון הגז ביו"ט ע"ש.
וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג הל' יו"ט פ"כ סוף הערה י"א) שיש צד לאסור משום חשש מתקן מנא. ועוד הוסיף בשם הפמ"ג (כנ"ל) שיש לחשוש בזה משום איסור מודד בשבת ע"ש שנשאר בצ"ע.
וכן כתב לאסור בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' פ' אות ב') וז"ל "אם מושכים מכונת השעון ביו"ט גופא, דרכי להחמיר בזה, דיש בזה משום חשש תיקון כלי כמו בסתם שעון, אומנם, אולי יש פטנט אחר ואז יש מקום להתיר לפני הדלקת הגז".
וכן כתב לחשוש ולצדד לאסור בזה בספר תורת המועדים (הל' יו"ט פ"י ס' ז'), וע"ש בהערה (כ"ט) כמה סיבות לאסור.
אמנם ראה בספר אורחות שבת (שם) שלפי מה שכתב הגרש"ז אויירבאך זצ"ל בספר מנחת שלמה (שם) להקל בצעצועי ילדים (ע"ש טעמו), א"כ ה"ה לעניין שעון הגז ביו"ט.
ואמנם הוסיף האורחות שבת (שם בהערה ק"ל) שבספר שמירת שבת כהלכתה (פט"ז ס' י"ד) כתב, לעניין משחקי ילדים, בזה הלשון "אין למחות בילדים המשחקים בהם" א"כ לפי זה ה"ה לכאורה לעניין שעון הגז.
בכל אופן, רואים שאין הדבר פשוט כ"כ להתיר, וודאי שאדם ירא שמים צריך להחמיר ולהשתמש רק בשעונים החדשים שהומצאו לאחרונה, המחוברים לחשמל מערב יו"ט, ויש אפשרות גם לכוונם מערב יו"ט לאותם שעות שרוצים שיתכבה הגז, ובזה יוצאים ג"כ ידי החשש שהזכירו המשנ"ב והאור לציון בשם הפמ"ג לאסור משום חשש מדידה. וכן נזהרים ממה שחשש בספר תורת המועדים.
לסיכום : ראינו שיש כמה חששות בשימוש בשעון גז מכני שצריך למלאותו ביו"ט. ולכן אף שאין למחות במקל להשתמש בהם, מ"מ ודאי שראוי לכל ירא שמים להזהר ולהשתמש רק בשעון גז המחובר לחשמל, מעיו"ט, וכמו שהזכרנו לעיל.