אור ברסלב
ויען אליהו בדין הוצאה שלא לצורך כלל בחול המועד

ויען אליהו

בדין הוצאה שלא לצורך כלל בחול המועד

בדין שימוש בשעון גז ליו"ט

שאלה י"ב: האם מותר לטלטל שלא לצורך כלל בחול המועד, כגון שיש לו כפתור מיותר בכיס, ורוצה לצאת עם זה לרשות הרבים?

תשובה: כתב המאירי במסכת מועד קטן (דף י"ח ע"ב) וז"ל: "חולו של מועד אין בו איסור הוצאה ומשאוי וטלטול". ומפשטות דבריו משמע שאין בזה איסור כלל והדבר מותר לגמרי.

ובספר מועדי ה' (פ"ו ס' ב' הערה 7) כתב, להסביר הטעם שלא גזרו בזה, הואיל ומלאכת הוצאה נקראת מלאכה גרועה. שהרי לא יוצר בה משהו מסויים אלא מעביר חפץ ממקום למקום, והחפץ נשאר כמות שהיה לכן לא אסרו אותה בחול המועד. ועל פי זה העלה להתיר, והוסיף שלכו"ע הותרה הוצאה בחול המועד.

אמנם בספר תורת המועדים (עמ' ק"ע ס' ה') כתב שיש איסור הוצאה שלא לצורך בחול המועד לפי כמה פוסקים. ובהערות (שם אות ט"ז) ציין לביאור הלכה (סי' תקל"ו ס' א' ד"ה ומותר).

וכוונתו לביאור הלכה על דברי הרמ"א שכתב (שם) "ומותר לרכוב במועד אפילו מעיר לעיר אפילו בחינם וכן נהגו וכו'".

וכתב הביה"ל שכל זה דוקא ברכיבה שאין בה שום מלאכה, שאז אפילו ביום טוב לא הוי אלא איסור שבות דרבנן, ולכן לא גזרו על זה בחול המועד, אבל במחמר (שמניח משא על הבהמה ומכוין אותה) שיש בזה בשבת לא תעשה גמור, שקיבלו חז"ל שהפסוק "לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך", חוזר על פעולה שנעשית ע"י אדם ובהמה והיינו מחמר. בזה לכאורה אין להקל בחול המועד כשהוא בחינם. [אמנם סיים הבה"ל שמי שמקל אין למחות בידו משום שיש ס"ס , שמא כהפוסקים שאין אדם מצווה על שביתת בהמתו ביו"ט, אלא רק בשבת. (וכדעת הרמ"א סי' רמ"ו ס' ג' ע"ש במשנ"ב) ואף אם תאמר כהחולקים, שמא כהר"ן (פ"ק דע"ז) שמחמר הוא רק ברשות הרבים ולא בחצרו. ויש אומרים שכיום אין רשות הרבים, לכן המיקל אין למחות בידו ע"ש].

והנה יוצא מהביאור הלכה, יסוד, שבדבר שיש בו איסור דאורייתא ביו"ט, גם בחול המועד יש לאסור.

ועיין בסי' תקי"ח ס' א' בביה"ל ד"ה מתוך, שהאריך בפוסקים בעניין הוצאה שלא צורך כלל, ביו"ט, כגון הוצאת אבנים. וע"ש שחוץ מדעת רש"י ור' ישעיה וריא"ז שסוברים שהאיסור רק מדרבנן, רוב הפוסקים אוסרים מן התורה, וחייב מלקות. ושם מונה הביה"ל יותר מעשרה פוסקים ראשוניםשחולקיםוסוברים שהאיסור מהתורה.

והנה יוצא לפי אותם הפוסקים, שאסרו מן התורה להוציא ביו"ט, ה"ה ג"כ בחול המועד.

אמנם דעת מרן השו"ע (הל' יו"ט סי' תקי"ח) שאיסור הוצאה שלא לצורך ביו"ט איסורו מדרבנן (עיין ביה"ל שם). וא"כ לפי דעת השו"ע בחול המועד יהיה מותר. אך לפי רוב הראשונים, שאוסרים ביו"ט מן התורה, לכאורה, גם בחול המועד יהיה אסור.

וכתבו בשו"ת שבט הלוי (ח"ו בי' ס"ח) ובספר תורת המועדים (שם) שכן כתב בספר עמודי אור (סי' ל"ה) לאסור, ושכן מטין בשם החזו"א. ומובא ג"כ בספר דינים והנהגות החזו"א (עמ' צ"ט ס' י"ג) וז"ל: "היה מצדד לאסור הוצאה שלא לצורך כלל בחולו של מועד". וציין בהערות (שם אות ד') לעיין בחזו"א או"ח סוף סי' קל"ה (וכנראה הכוונה להחזו"א שם ד"ה רא"ש ע"ש).

אמנם צריך להבין מניין למד הביה"ל לדמות חול המועד ליו"ט. ועוד צריך להבין שהנה המאירי ביו"ט סובר שאיסור הוצאה שלא לצורך, אסור מן התורה. כמו שכתב הביה"ל (סי' תקי"ח שהזכרנו לעיל), ואם כן מדוע התיר המאירי להוציא שלא לצורך בחול המועד? ודבר זה לכאורה סותר את הכלל שעשה הביה"ל !

והנה בתחילה עלה בדעתנו לומר שאולי אין מקור מפורש לביה"ל בזה, ולכן כתב פעמיים את המילה "לכאורה" .

אך בס"ד לאחר התבוננות נראה שדברי הביה"ל ברורים. שהרי יש שלש שיטות בראשונים, באיסור מלאכה בחול המועד. עיין בביה"ל (סי' תק"ל ס' א' ד"ה ומותר במקצתן) סיכם השיטות. יש ראשונים שסוברים שאיסורו מן התורה, אך התורה רמזה "היתר" בכמה מלאכות, ונתנה רשות לחכמים להתיר, לפי הצורך שנראה לחכמים. והם דעת הרי"ף, שאילתות, אשכול,ועוד.

ויש שיטה שניה שמלאכת חול המועד איסורה רק מדרבנן. והם דעת הרמב"ם ר"ת ריב"א ועוד (וכן נראה בדעת מרן השו"ע, עיין ביה"ל סי' תק"ל ד"ה מותר ויביע אומר ח"ח סי' מ"ח).

ויש שיטה שלישית, שיטת הרמב"ן הרשב"א הריטב"א ועוד ראשונים, שעשו פשרה, שכל מלאכה שאינה לצורך המועד, ואינה דבר האבד, איסורה מהתורה. אבל דבר שהוא לצורך המועד, אך הוא מלאכת אומן וטרחה יתירה (ואינו אוכל נפש), מותר מן התורה, ואינו אסור אלא מדרבנן.

ועיין בביה"ל (שם) שפסק כשיטה השלישית כדעת הרמב"ן וסיעתו.

אם כן לפי שיטה זו אין הבדל בין יו"ט לחול המועד, שבשניהם מלאכה שלא לצורך כלל איסורה מן התורה. וז"ל הרמב"ן במסכת מועד קטן בתחילת פסקיו בדיני מלאכת יו"ט וחול המועד: "הלכות מועד אע"פ שהן עקורות ואין למדות זו מזו (מו"ק י"ב ע"א) נ"ל שהלכו בהן על דרך יו"ט עצמו שהתירה בו התורה אוכל נפש, ואסרה שאר דברים".

לכן היות ומצאנו שדעת הרמב"ן וסיעתו שאיסור הוצאה שלא לצורך ביו"ט, אסורה מהתורה, כמו שכתב הביה"ל סי' תקי"ח, א"כ ה"ה בחול המועד!

ואמנם לפי זה מובנים דברי הביה"ל בסי' תקל"ו שהשוה דין חול המועד ליו"ט, היות ופסק כדעת הרמב"ן וסיעתו שאיסור הוצאה שלא לצורך אסורה מהתורה. [ולפי זה אפשר לומר, שהטעם, שכתב הביה"ל את המילה "לכאורה",מפני, שאין הדבר מוסכם, שהרי יש פוסקים שאין חול המועד שווה ליו"ט. וסוברים שאיסור מלאכה בחול המועד אסור רק מדרבנן.כנ"ל.]

ועל פי זה מובן ג"כ המאירי, שהזכרנו לעיל, שמצינו שאסר הוצאה מן התורה ביו"ט, ובחול המועד התיר לגמרי. היות וכבר כתב המאירי בתחילת מועד קטן (דף ב' ע"א) ובחגיגה (י"ח ע"א) שכל מלאכות חול המועד איסורם רק מדרבנן, ואם כן, אין חול המועד שווה ליו"ט. ולכן, אף שביו"ט אסר הוצאה מהתורה מ"מ בחול המועד התיר.

ועיין בספר חזון עובדיה הלכות יו"ט (ע"מ קע"ב ס' ב') שהעיר על דברי הביה"ל שכתב "להחמיר בעניין מחמר בחול המועד" ושאין למחות במקילים. שהרי מצאנו, אורחות חיים מפורש בהלכות יו"ט (אות ה' דף פ"ד ע"ג, ששביתת בהמתו ומחמר מותר בחול המועד. ושכן כתב בספר הכלבו (סי' נ"ח) והובא בב"י (סי' תצ"ה) וכן בספר המכתם (סוף מועד קטן בתשובה עמ' שמ"ט).

והנה, בס"ד, לפי מה שכתבנו עד כאן נ"ל שאין כאן השגה על הביה"ל, מפני שמצינו לאורחות חיים (דף צ' ע"ד), והכלבו (סי' ס'), שפסקו שאיסור מלאכה בחול המועד איסורו רק מדרבנן, וכמו שכתב החזו"ע (שם עמ' קס"ז ס"ק ט') ולכן התירו שביתת בהמתו ומחמר בחול המועד, ואפשר לומר שכך סובר ג"כ ספר המכתם. אבל הביה"ל כתב דבריו למאן דס"ל שאיסור מלאכה בחול המועד מהתורה.כנ"ל.

ועיין בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' ס"ח) שאף שמהביה"ל משמע דפשיטא ליה שיש איסור הוצאה ביסודה בחול המועד, מ"מ סוגיא דעלמא ודאי כהמאירי אזלי, דלא אסרו הוצאה בכלל המלאכות האסורות במועד, ע"ש מה שכתב עוד בזה.

וא"כ למסקנת הדברים לפי דעת מרן השו"ע יש להתיר לטלטל ברה"ר בחול המועד אף ללא צורך כלל, מכמה סיבות א' שהרי פסק שאיסור מלאכות בחול המועד איסורם רק מדרבנן. ב' שלא כתב בשום מקום סרך מלאכה מטעם הוצאה. ג' שפסק שהוצאה ביו"ט ללא צורך כלל אסור רק מדרבנן כמו שכתב הביה"ל סי' תקי"ח, וא"כ בחול המועד ודאי שמותר וכנ"ל.

וכן כתב הדרכי משה (סי' תקמ"ד) שמותר לטלטל בחול המועד מעות אף ללא צורך כלל. וכן העלה שו"ת שבט הלוי (שם) חזון עובדיה (עמ' קס"ח ב') וספר מועדי ה' (פ"ו ס' ב') .

ואולם, מ"מ, היות ויש ראשונים שסוברים שמלאכה שלא לצורך חול המועד אסורה מן התורה. ולמד הביה"ל שה"ה בהוצאה, א"כ למי שמחמיר וסובר שיש לנו כיום רשות הרבים מן התורה, נ"ל שהמחמיר שלא להוציא דבר שלא לצורך המועד כלל תבוא עליו ברכת טוב.

[ודרך אגב יש ללמוד מהנ"ל גם לעניין הבערה שלא לצורך כלל בחול המועד. דלאותם שסברו שהבערה שלא לצורך אסורה מן התורה, ביו"ט. (עיין ספר תורת המועדים (פ"ט הערה א' בשם הט"ז (סי' תק"ב ס"ק א') והלח"מ (שם) בדעת הרמב"ם, והקהילות יעקב בביצה (סי' י"ז) בדעת הרמב"ן), לכאורה, יש לאסור גם בחול המועד! וא"כ, גם לעניין זה המחמיר תע"ב].

לסיכום : מותר להוציא בחול המועד לרשות הרבים חפץ אף שלא לצורך המועד כלל וכן המנהג, והמחמיר תע"ב.

תוכן העניינים

ויען אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה