בדין הדליק נרות חנוכה מעט אחר צאת הכוכבים · דעת הרי"ף
ועיין ברי"ף שהביא את שני תירוצי הגמ', ובתירוץ השני "לשיעורה" יש שני גירסאות ברי"ף, דהנה המגיד משנה (הלכות חנוכה פ"ד הל' ה') והב"י (סי' תרע"ב) גרסו ברי"ף את מה שכתוב אצלנו ברי"ף בסוגרים "כלומר שצריך ליתן שמן לתוכו כדי שתהא דולקת והולכת עד השיעור הזה".
אך בהגה ברי"ף מחק זאת, וסובר שהרי"ף לא למד כרש"י אלא הפירוש "לשיעורה" היינו שאם היתה דולקת עד שתכלה הרגל יכול לכבותה, אך לא מדובר על כמות השמן ולא על זמן ההדלקה.
וכן כתב הקרבן נתנאל (אות ר') שכך נראה שגרס הרא"ש ברי"ף, והוסיף שכן משמע שכך גרס הר"ן, שאחר שסיים עם דברי הרי"ף, כתב וז"ל: "ורש"י ז"ל פירש לשיעורא שצריך שיתן בה שמן כשיעור הזה", וכן משמע מחידושי הרש"ש בסוגיין ע"ש.
ומ"מ אף אם נגרוס ברי"ף כמו שגרסו המגיד משנה והב"י, מ"מ כתב השלטי גיבורים (אות ד') שיש לדקדק מדברי הרי"ף שלאחר שכלתה רגל, תו לא מדליק. (וכדעת הרמב"ם שנראה בהמשך).